טבע עירוני בישראל – הבדלי גרסאות

#תחילת המאה ה-20 עד שנות ה-60 : תקופת [[היישוב]] וקום המדינה מתאפיינות כתקופת כיבוש הארץ הן במובן הטריטוריאלי והן במובן של הטבעת חותמת ההתיישבות היהודית בנוף הארץ. [[כיבוש השממה]] היווה ערך ויעד חברתי ולאומי. כך, יושמה אותה גישת תכנון ל[[קיבוץ|קיבוצים]] ול[[מושב|מושבים]] ללא קשר למאפיינים ה[[גאוגרפיה פיזית|פיזיוגרפיים]] של האזורים בהם הם הוקמו. לדוגמה, אחת התוצאות הייתה הידמות נופית כמעט מוחלטת בין קיבוצים בצפון הירוק לאלו [[ההתיישבות במישור החוף המרכזי|שבמישור החוף]] או ב[[ספר המדבר]]{{הערה|סיגל בר-ניר ויעל מוריה, '''כיבוש השממה ושימור הטבע כשני היבטים בתרבות ישראל''', מתוך '''מראה מקום: ארבע גישות באדריכלות נוף בישראל''' - קטלוג תערוכה, [[הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר]], [[אוניברסיטת תל אביב]]}}. תוכנית המתאר הראשונה למדינת ישראל היא תוכנית [[אריה שרון]] משנת 1951, תוכנית זו הציגה גישה פיזורית-הירארכית, תוך יצירת מוקדים עירוניים המזינים עיירות ויישובים קטנים סביבה. גישה זו נבעה ממודלים כלכליים חברתיים אשר פותחו באותה תקופה באירופה והן מהגישה הציונית באותה תקופה השואפת לתפיסת כמה שיותר שטח על ידי מערך היישובים. '''התוצאה הייתה הכללת שטחים טבעיים וחקלאיים נרחבים בתוך המערך היישובי.'''

# שנות ה-60 עד תחילת שנות ה-90 : תחילת השינוי בתפישה התרחש בשנות ה-60, במקביל לתהליכים דומים שהונעו באירופה ובאמריקה על ידי אנשי תכנון כדוגמת אדריכל הנוף איאן מקהארג. זאת תוך עריכת כנסים ראשונים בנושא שמירת הטבע בעיר ומחוצה לה ותחילת שילוב אלמנטים בפארקים שמטרתם תרומה למערכת האקולוגית המקומית בעיר. בארץ, הוקמה [[החברה להגנת הטבע]] בשנת 1953, [[מינהל מקרקעי ישראל]] הוכפף ל[[משרד החקלאות]] ב-1960 והוכרזה לראשונה [[שמורת הר מירון|שמורת טבע בהר מירון]] בשנת 1965. הרוח שהובילה את השינוי מתבטאת היטב בנאום של [[יזהר סמילנסקי]] בכנסת בשנת 1962: {{ציטוטון|עד שאנו נותנים דעתנו, כבר לקח מישהו ונטה ו"פיתח" אזור מסוים, פתח והשמד, הכה ופצוע, ללא מתום... כלום צריך להוסיף כי אי אפשר לאדם בלי שיישאר לו מרחב בלתי מתוקן בידי אדם, שאי- אפשר להתקיים במקום שהכול כבר אורגן ותוכנן עד גמירתו, עד מחיקת כל צלם דמות הווייתו הראשונה, הטבעית, האורגנית, של מסד הארץ?...}} תקופה זו מאופיינת בהרחבת שטחי החקלאות האינטנסיבית, בהתרחבות שטחי התשתיות ובפיתוח תעשייתי באזורי המרכז והשוליים. התפתחויות אלו לא רק שנגסו בשטחים הפתוחים, אלא גם גרמו לקיטוע שלהם ולפגיעה אקולוגית כתוצאה מזיהומי מים וקרקע.

# שנות ה-90 עד היום : המדיניות של ישראל הצעירה וקולטת העלייה המשיכה להתאפיין בפיתוח ששם את תפיסת השטח וההתפשטות במקום הראשון. זאת בייחוד לנוכח גל [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90]], אשר דרשה פתרונות בזק לאכלוס של כ-1.6 מיליון איש.

מתוך כך, מבינה מדינת ישראל כי 'הפיכת הערים למקומות שנעים לחיות בהם, עשויה לצמצם את הזליגה לשטחים הפתוחים העתירים בערכי טבע וסביבה'{{הערה|החברה להגנת הטבע 'לקראת עירוניות בת-קיימא'}}. ישראל השותפה לאמנת [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]], ואשר השתתפה ב[[ועידת קופנהגן|וועידת קופנהגן]] וועידת סינגפור - צעדים חשובים בהבנת אופן הניתוח, ההבנה והניהול של אתרי טבע עירוניים טרם ניסחה מסמך תכנוני מחייב בתחום, אם כי, עיריות החלו לפעול לקידום הטבע העירוני, ביניהן : [[טבע עירוני בירושלים|ירושלים]], נתניה, רמת-גן{{הערה|עמית מנדלסון, לרה פארן, חמוטל בירן, ענת ברקאי-נבו, [http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/nature_survey_ramat_gan.pdf '''טבע עירוני''' ב[[רמת גן]]]{{קישור שבור|11.9.2021}}, בהוצאת המשרד להגנת הסביבה ועיריית רמת גן, באתר החברה להגנת הטבע}}, תל אביב-יפו{{הערה|ניר מעוז, [http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/EcoCity/Documents/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A%20%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%98%D7%91%D7%A2%20%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%202012.pdf '''סקר תשתיות טבע עירוני תל אביב - יפו 2012''']{{קישור שבור|11.9.2021}}, הוכן עבור: היחידה לתכנון אסטרטגי עיריית תל אביב-יפו}} וחיפה.