דלקת עור אטופית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
}}
'''דלקת עור אטופית''' ('''Atopic dermatitis''', מכונה גם '''אסתמה של העור''',''' אקזמה של העור''') היא מחלת עור.
על-פי רוב מופיעה המחלה בילדות. במקרים מסוימים היא ממשיכה אל תוך הבגרות כ[[מחלה כרונית]] שחומרתה נחלשת לעיתים עם השנים. דלקת עור אטופית עלולה להיות מוחמרת על ידי גורמים [[אלרגן|אלרגניים]], כחלק מהתקף [[אלרגיה]] הכולל גם [[נזלת אלרגית]] ומאפיינים נוספים, או ללא התקף אלרגיה.
לדלקת עור אטופית יש רקע [[גנטיקה|גנטי]]. מרכיבים תורשתיים בקיום המחלה כוללים שינויים בגנים המקודדים למרכיבים האחראים על שלמות המעטפת העורית ועל זרועות שונות במערכת החיסון. מוטציות בגן FLG המקודד לחלבון פילגרין הוא גורם הסיכון הגנטי המוכר ביותר למחלה. פילגרין הוא חלבון המופרש בשכבות העליונות של העור ומהווה חלק חשוב במעטפת התאים (Cornified envelope) בשכבה הקרנית. מוטציות בגן זה פוגמות בביטוי התקין של פילגרין. הן שכיחות באוכלוסייה (עד 10 אחוזים באוכלוסייה האירופאית), ומגבירות את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס.
== מנגנון המחלה
ישנן שתי תיאוריות להבנת מנגנון המחלה. על פי התיאוריה הראשונה המכונה Inside-Outside, בסיס המחלה היא בהפרעה בתפקוד המערכת החיסונית, הגורמת באופן משני להפרעה בפעילותו התקינה של מחסום ה[[אפידרמיס]] בעור. דבר זה מביא לחדירה מוגברת של אנטיגנים לעור, לגירוי להפרשת [[ציטוקין|ציטוקינים]] (Cytokines) ולהחמרה של התגובה הדלקתית. על פי התיאוריה השנייה המכונה Outside-Inside, הבסיס הראשוני למחלה הוא דווקא פגם במחסום האפידרמיס, המוביל להפרעה חיסונית משנית. כלומר בבסיס המחלה יש פגם במחסום האפידרמיס וגם הפרעה חיסונית.
דלקת עור אטופית נחשבת למחלה מסוג 2-
מחסום אפידרמיס משובש וגורמים סביבתיים מעוררים קרטינוציטים לשחרור IL-1β, IL-25, IL-33, MDC, TARC ו-TSLP, המפעילים תאים דנדריטים ותאי לנגרהאנס. תאי דנדריטים מופעלים מגרים תאי Th2 לייצר IL-4, IL-5, IL-13, IL-31 ו-
חברות תרופות בכל העולם מנסות לפתח תרופות המבוססות על חסימת שני החלבונים המרכזיים במנגנון המחלה: 13-IL ו-4IL. כדי לזהות את המחולל העיקרי של אטופיק דרמטיטיס יצרו החוקרים עכברים מהונדסים גנטית אשר אינם מבטאים קולטן מרכזי שנקשר לחלבונים IL-13 ו-IL-4. שם הקולטן IL-13Rα1. הם מצאו שעכברים אלה עמידים למחלה: כאשר הם נחשפים לאלרגן שמייצר אטופיק דרמטיטיס, הם נותרים בריאים. מכאן הסיקו החוקרים שקולטן זה חיוני להתפתחות המחלה. בהמשך הם נטרלו לסירוגין את שני החלבונים 13-IL ו-4-IL, והראו כי המסלול הדומיננטי להתפתחות המחלה עובר דרך קישור בין הקולטן לחלבון IL-13 ולא ל-IL-4.
==תסמינים==
התסמינים כוללים [[עור]] יבש, מגורה, גרד ופציעות כתוצאה מגרד נשנה. לרוב האזורים הנגועים הם בקפלי ה[[ברך]] ופנים ה[[זרוע]], [[פנים]], ירכיים, בטן ו[[גב]]. המחלה אינה מדבקת ולרוב אינה מסוכנת, אך היא פוגעת באיכות החיים של החולה. עם הופעת התסמינים, תינוקות הסובלים מן המחלה מתגרדים עד זוב דם ומתקשים לישון. המחלה עלולה לגרום סבל רב לסובלים ממנה ובני משפחותיהם<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=6702&sheetid=510|הכותב=ד"ר יצחק קונפינו, פרופ' אילן דלאל|כותרת=ראומטולוגיה - אטופיק דרמטיטיס|אתר=מדיקל מדיה|תאריך=נובמבר 2013}}</ref>.
==טיפול==
שורה 45:
{{הערות שוליים}}2. Kim, J., Kim, B. E., & Leung, D. (2019). Pathophysiology of atopic dermatitis: Clinical implications. ''Allergy and asthma proceedings'', ''40''(2), 84–92.
3.Bitton, A., Avlas, S., Reichman, H., Itan, M., Karo-Atar, D., Azouz, N. P., Rozenberg, P., Diesendruck, Y., Nahary, L., Rothenberg, M. E., Benhar, I.,
{{הבהרה רפואית}}
|