קופת חולים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
בדצמבר 1911 העלה [[ברל כצנלסון]] הצעה לייסוד קופת חולים וזו הובאה להצבעה בוועידה השנייה של [[הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה]]. ההחלטה התקבלה ברוב קולות, ובעקבותיה הוקמה [[קופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה]]. מטרת קופת החולים של כצנלסון הייתה לאפשר עזרה תוך ערבות הדדית המתקיימת באמצעות תשלום דמי חבר ומתן שרותי ביקור רופא, הסעה לבית חולים, הוצאות אשפוז והפניה לסניפים בסמוך למקום המגורים. בעקבות קופה זו, הוקמו קופות נוספות [[קופת חולים של פועלי הגליל|של פועלי הגליל]] ו[[קופת חולים של פועלי השומרון|של פועלי השומרון]]. בהמשך, קופות החולים המחוזיות של תנועות הפועלים אוחדו לקופ"ח כללית של ההסתדרות.
הרעיון בהקמת קופת החולים נעשה לפי המודל של [[אוטו פון ביסמרק]] [[קנצלר גרמניה]]. ביסמרק היה הראשון שהגה מערכת סוציאלית על ידי תשלום חודשי ליצירת קופה משותפת והגה בעצם את רעיון [[ביטוח לאומי]].
מאז 1995, ובהתאם ל[[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], כל [[תושב ישראל]] זכאי לקבל שירותי בריאות באמצעות אחת מקופות החולים, בהתאם לבחירתו.
סל השירותים קבוע בחוק והוא כולל רשימה של שירותים רפואיים, טכנולוגיות רפואיות [[תרופה|ותרופות]] שעל כל אחת מהקופות לספק לעמיתיה בהתאם לצורך הרפואי, ב[[חינם]] או בעלות נמוכה. מימון שירותי הרפואה מועבר לקופת החולים על ידי [[ישראל|המדינה]] באמצעות [[המוסד לביטוח לאומי]]. התשלום נעשה על פי נוסחת [[קפיטציה]] שלוקחת בחשבון את מספר המבוטחים בכל קופה, את [[גיל]]ם, מינם ומיקומם הגאוגרפי{{הערה|1=שי ניב, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000720157 כך קובעים את תקצוב קופות החולים בישראל], 30 בינואר 2012, גלובס}}. המקור התקציבי בנוי מתמיכה מתקציב המדינה, מס בריאות והשתתפויות עצמיות של מבוטחי הקופות.
[[משרד הבריאות]] נותן [[אוטונומיה]] מלאה לקופות חולים ואינו מתערב בצורת עבודתן, כגון התקשרות עם רופאים ומרפאות חיצוניות, ודואג רק שיתנו את סל התרופות והשירותים.
חוק חובת מכרזים חל על קופות חולים.
השם "קופת חולים" הוא [[תרגום מילולי]] של המילה Krankenkasse ב[[גרמנית]].
ב[[ישראל]] פועלות כיום קופות החולים הבאות (לפי נתוני 2016 של הביטוח הלאומי):
שורה 24:
* [[לאומית שירותי בריאות]] (בעבר נקראה "קופת חולים לאומית") שנוסדה ב-1933, ומשרתת 8.5 אחוז מהאוכלוסייה.
* [[קופת העזר למקרי מחלה]] של [[האוניברסיטה העברית]]{{הערה|1=[http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset13/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/19930705@19930705003@003.html פרוטוקול הישיבה המאה-ושתים-עשרה של הכנסת השלוש-עשרה]}}. הקופה נוסדה ב-1944{{הערה|פרוטוקול מס' 313 של ועדת העבודה של הבנסת, 18 בדצמבר 1972}}.
* [[חיל הרפואה]] נותן מענה רפואי לחיילי צה"ל ומהווה מעין קופת חולים שישית שכן כלל האחריות הנתונה על מנכ"ל קופ"ח נתונה גם על קצין הרפואה הראשי. במקרי חירום או כשמרפאות צה"ל סגורות, החיילים מקבלים שירות במרפאות הפרטיות של [[ביקורופא]] הפרושות בכל הארץ.
===שירותי בריאות נוספים===
קופות החולים רשאיות להציע חבילות שירותים נוספים שלא כלולים בסל ("ביטוחים משלימים") הכוללים בין היתר השתתפות ברכישת מוצרים שונים, [[רפואה משלימה]], קבלת [[חוות דעת]] מרופאים מומחים, בחירת רופא מנתח, טיפולים [[אורתודונטיה|אורתודנטיים]], רפואת ספורט, ייעוץ דיאטני ועוד.
עבור חבילת שירותי הבריאות הללו גובות הקופות תשלום חודשי קבוע (סכום כולל למשפחה, בהתאם למספר הנפשות ולגיל), בין אם נעשה שימוש באחד השירותים ובין אם לאו.
אין חובה לרכוש את חבילות השירותים הללו, וחובה על הקופה למנוע אפליה ולאפשר לכל חבריה לרכוש אותן, אם ימצאו לנכון.
מעבר לכך קופות החולים נוהגות לגבות השתתפות עצמית עבור צריכת חלק מהשירותים, ובתמורה לכך המטופלים רשאים לראות רופא מומחה, לדוגמה: פסיכיאטר, נוירולוג, רופא ריאות וכן הלאה. בנוסף מתאפשר לחולים לקבל טיפול מרופא פרטי, שיש לקופת החולים הסכם איתו, אך שם עלות הטיפול אינה סמלית, כלומר קופת החולים מכסה חלק מהמחיר שדורש הרופא, ולא קובעת תעריף לחולים.
| |||