שילה רפאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
החל משנת [[1960]], כשהיה בן עשרים, למד ב[[ישיבת חברון]] במשך ארבע שנים. בשנת [[1964]] נשא לאישה את מינה, בתו של הרב [[אהרן כץ (ראש ישיבה)|אהרן כץ]], ראש ישיבת פתח תקווה, ונכדתו של מי שהיה הרב הראשי של [[פתח תקווה]], הרב [[ראובן כץ]]. לאחר נישואיו למד במשך כשנה ב[[מכון הארי פישל]] לרבנים ולדיינים. ובמהלכה רקם את הקמת "בית התלמוד" - [[כולל אברכים|כולל]] מיוחד שיכשיר מתוכו [[רב]]נים ו[[דיין (הלכה)|דיינים]] ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]]. הכולל הוקם ליד מוסד הרב קוק ובראשו עמד הרב [[בצלאל ז'ולטי]], לימים רבה הראשי של ירושלים. הרב רפאל למד בכולל במשך תשע שנים, שבסופן הוסמך לרבנות על ידי הרב ז'ולטי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] והרב [[עובדיה יוסף]]. לאחר פטירתו של הרב ז'ולטי עמד בעצמו בראש הכולל עד סגירתו בשנת [[1993]].
 
בסוף [[1969]] נבחר לתפקיד רב [[בית כנסתהכנסת אוהל יצחק (קריית משה)|בית הכנסת]] "אוהל יצחק"]] שב[[קריית משה]]{{הערה|{{הצופה||הרב שילה רפאל - רבה של קריית משה בירושלים|1969/10/12|00418}}}}. בשכונה, שבה גדל ובה גם התגורר סבו המנוח, היו שהתנגדו למינוי רב שלא שירת בצבא. הוא החליט להתגייס על אף שהיה פטור, ושירת כשלושה חודשים{{הערה|{{מעריב||הרב הצעיר שילה רפאל החליט להתגייס לצה"ל|1970/08/24|00716}}}}.
 
בד בבד עם כהונתו כרב השכונה המשיך הרב רפאל בלימודי ה[[דיינות]]. בשנת [[1979]] מונה כדיין ב[[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] ברחובות ולאחר מכן בירושלים. גישתו הביאה להערכה כלפיו בקרב [[עורך דין|עורכי הדין]], הטוענים הרבניים והמתדיינים. היה ידוע בטיפולו המסור והקשוב בנשים [[עגינות|מסורבות גט]] ובמדיניות הנוקשה שנקט כלפי בעלים מעגנים. היה חבר ב[[ועדה ציבורית|וועדה ציבורית]] בנושא [[זכויות האזרח]] ונתן הרצאות בכנסים של ארגוני נשים.