שירות חובה בצה"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שכר והטבות: עדכון העובדות תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 62:
ב-2020 תוקנה [[פקודות מטכ"ל|הפקודה]] העוסקת בשעות שינה, כך שמספר [[שעת השינה|שעות השינה]] המטכ"ליות עלו ל-7 במקום ל-6.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=בועז אפרת וערגה פטר|שם=בחיל הרפואה ממליצים: שעת שינה נוספת לכלל החיילים|כתב עת=במחנה|שנת הוצאה=2015|מו"ל=|עמ=10-11}}</ref>
== התנאה על משך שירות החובה ==
במסגרת מסלול [[העתודה האקדמית]], המתגייס חותם על מסמך דמוי חוזה, שלאחריו יוצא לתקופת דחיית שירות לצורך לימודיו.
בבג"ץ 1799/21 אברמוף, העלו כ-109 עתודאים טענה לפיה מלשונו של חוזה העתודה עליו חתמו, עולה כי התחייבו לשרת תקופת שירות כפי שתיקבע על-פי חוק שירות ביטחון ביום חזרתם לשירות. לו הייתה מתקבלת טענתם, הרי שהיו חייבים לשרת כ4-6 חודשים פחות, בהתאם לשינויים במשך שירות החובה שנקבעו החל משנת 2015.
בית המשפט העליון קבע כי לא השתכנע מטיעוני העותרים, והמליץ להם למשוך את עתירתם, כפי שעשו. בית המשפט קבע כי אין נפקות להיבט ההסכמי. לכן, בית המשפט לא נדרש לטענותיהם של העותרים לעניין פירוש המסמך עליו חתמו, אלא למעשה קבע כי אף אם היה כתוב בו [[ברחל בתך הקטנה]] כי קיצור השירות צריך לחול עליהם, אין בכך כדי להועיל. בתוך כך, העיר השופט פוגלמן כי לשיטתו אין לצבא כלל סמכות לשנות את משך שירות החובה בהסכם.
מנגד, חיילים שהתגייסו לאחר תיקון משך השירות שנקבע ביולי 2020 נדרשו לחתום על מסמך לפיו אם יתארך משך שירות החובה עד חזרתם לשירות, הרי שאלה ידרשו לשרת את התקופה הארוכה יותר.
==ראו גם==
| |||