הגנה מן הצדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.8
שורה 45:
ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק, מהווה מהלך קיצוני שבית המשפט נזקק לו רק במקרים חריגים ביותר. בדרך כלל יידרש הנאשם להראות, שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותה הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו{{הערה|1=ע"פ 4855/02, '''מ"י נ' בורוביץ ואח''''}}.
 
בפסק דין של בית המשפט העליון מחודש מאי 2020 בעניינו של [[רפי רותם]] (רע"פ 7042/18) נקבע (בדעת רוב של השופטים נעם סולברג ואלכס שטיין) כי בית המשפט אינו רשאי להשתמש בכלים מינהליים לבחינת סבירות ההחלטה להעמיד נאשם לדין. השופט יוסף אלרון סבר בדעת מיעוט כי ניתן גם ניתן לבחון - במסגרת דוקטרינת ההגנה מן הצדק - את סבירות ההחלטה להעמיד נאשם לדין.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=עו"ד דון סוסונוב|שם=דעה: פסק דינו של השופט אלרון משאיר מקום לתקווה|כתב עת=GLOBES|קישור=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001329190}}</ref>
 
בפסק דין של בית המשפט העליון מחודש מאי 2020 בעניינו של [[רפי רותם]] (רע"פ 7042/18) נקבע (בדעת רוב של השופטים נעם סולברג ואלכס שטיין) כי בית המשפט אינו רשאי להשתמש בכלים מינהליים לבחינת סבירות ההחלטה להעמיד נאשם לדין. השופט יוסף אלרון סבר בדעת מיעוט כי ניתן גם ניתן לבחון - במסגרת דוקטרינת ההגנה מן הצדק - את סבירות ההחלטה להעמיד נאשם לדין.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=עו"ד דון סוסונוב|שם=דעה: פסק דינו של השופט אלרון משאיר מקום לתקווה|כתב עת=GLOBES|קישור=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001329190}}</ref>
 
== ראו גם ==