תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 109:
לקראת עונת 1997/98 מונה המאמן ה[[הולנד]]י [[לואי ואן חאל]] למאמן הקבוצה במקום רובסון. ואן חאל מינה את [[רונאלד קומאן]] לעוזרו וגיבש קבוצה חזקה שנשענה על [[ז'וזפ גוארדיולה]] (שהתמנה ל[[קפטן (ספורט)|קפטן]] לאחר עזיבתו של [[גאורגה פופסקו]]), [[לואיש פיגו]], [[לואיס אנריקה]] (שהגיע עונה לפני כן מריאל מדריד), [[אבלרדו]] והחלוץ הברזילאי [[ריבאלדו]], שנרכש תמורת 26 מיליון דולר מ[[דפורטיבו לה קורוניה]]. אליהם צירף ואן חאל מספר שחקנים הולנדים, כמו [[מיכאל רייזיחר]] ו[[רוד הספ]]. ואן חאל זכה להצלחה מיידית, כאשר זכה ב[[דאבל (ספורט)|דאבל]] בעונתו הראשונה. ב[[עונת 1997/1998 בלה ליגה|ליגה]], זכתה ברצלונה בפער של 9 נקודות מסגניתה (כולל שני נצחונות ב[[קלאסיקו]], לראשונה מאז עונת 1993/94). בגמר גביע המלך ניצחה ברצלונה 5–4 ב[[בעיטת עונשין#דו-קרב בעיטות הכרעה|דו-קרב פנדלים]] את [[מיורקה (כדורגל)|מיורקה]] וזכתה בגביע בפעם השנייה ברציפות. כמו כן זכתה ברצלונה בסופר קאפ האירופי לאחר נצחון 3–1 על [[בורוסיה דורטמונד]], [[עונת 1996/1997 בליגת האלופות|מחזיקת הגביע]] בליגת האלופות, משעריהם של ריבאלדו ולואיס אנריקה. בליגת האלופות הודחה ברצלונה כבר ב[[עונת 1997/1998 בליגת האלופות#שלב הבתים|שלב הבתים]], ואת הסופר קאפ הספרדי הפסידה לריאל מדריד לאחר הפסד 3–5 בסיכום שני משחקים.
לקראת עונת 1998/99 החתים ואן חאל בברצלונה מספר גדול של שחקנים הולנדים, בהם [[פטריק קלייברט]] (מ[[מילאן]] תמורת 8.75 מיליון אירו), האחים [[רונאלד דה בור|רונאלד]] ו[[פרנק דה בור]] (מאייאקס תמורת 22 מיליון אירו), [[פיליפ קוקו]] ו[[בודווין זנדן]]. כמו כן עלה מהנוער הקשר ה[[ספרדים (עם)|ספרדי]] בן ה-18 [[צ'אבי]], שעתיד להיות שיאן ההופעות של ברצלונה בכל הזמנים ואחד מהשחקנים הגדולים בתולדותיה. צ'אבי שיחק באותה עונה כמחצית מהמשחקים והפך במהרה לשחקן הרכב קבוע עד לפרישתו, 17 עונות לאחר מכן. לאחר פתיחת עונה מהוססת (19 נקודות בלבד ב-14 המחזורים הראשונים), התאוששה ברצלונה וזכתה ב[[עונת 1998/1999 בלה ליגה|אליפות הליגה]] בפעם השנייה ברציפות, עם פער של 11 נקודות מסגניתה, ריאל מדריד. בליגת האלופות, הודחה ברצלונה שוב ב[[עונת 1998/1999 בליגת האלופות#בית ד'|שלב הבתים]], לאחר שהוגרלה ל"בית המוות" יחד עם [[באיירן מינכן]] ו[[מנצ'סטר יונייטד]]. את הסופר קאפ הספרדי הפסידה למיורקה, ומגביע המלך הודחה על ידי [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]] ברבע הגמר.
בעונת 1999/2000 הפסידה ברצלונה את ה[[עונת 1999/2000 בלה ליגה|ליגה]] ל[[דפורטיבו לה קורוניה]]. לעומת זאת, בליגת האלופות לראשונה קצר ואן חאל הצלחות כשסיים את שני שלבי הבתים בראשות הבית עם 9 ניצחונות מתוך 12 משחקים. ברצלונה ניצחה 6–4 את [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]] ברבע הגמר, אך הפסידה 3–5 ל[[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]] בחצי הגמר, והודחה מ המפעל. ריבאלדו סיים את עונה זאת כמלך השערים של ליגת האלופות, עם 10 שערים. ב-[[20 במאי]] [[2000]], ימים ספורים לאחר אובדן האליפות, התפטר ואן חאל ממשרת המאמן. במקומו מונה [[לורנס סרה פרר]], מאמן קבוצת הנוער. יחד עם ואן חאל עזבו גם מספר שחקנים הולנדים, [[רונאלד דה בור]], [[וינסטון בוחארדה]] ו[[רוד הספ]].
| |||