הרשות הפלסטינית – הבדלי גרסאות

הוסרו 10,684 בתים ,  לפני 4 חודשים
←‏היסטוריה: הרחבה, עריכה
(←‏היסטוריה: הרחבה, עריכה)
==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של הרשות הפלסטינית}}
אין
ב[[מלחמת ששת הימים]], שפרצה ביוני [[1967]], כבשה [[ישראל]] את [[יהודה ושומרון]] מידי ממלכת [[ירדן]], ששלטה בשטחים אלו מאז תום [[מלחמת העצמאות]] ללא הכרה [[בין-לאומי]]ת, ואת [[רצועת עזה|חבל עזה]] מידי [[מצרים]]. בשטחים אלו היה רוב [[פלסטיני]]. פרט ל[[מזרח ירושלים]] שטחים אלו לא סופחו למדינת ישראל ומעמדם הושאר לדיון עתידי בין ישראל ל[[מדינות ערב]]. ב[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] נקבע שתוקם אוטונומיה פלסטינית בשטחי [[יהודה ושומרון וחבל עזה]].
 
[[קובץ:Bill_Clinton,_Yitzhak_Rabin,_Yasser_Arafat_at_the_White_House_1993-09-13.jpg|ממוזער|250px|[[יצחק רבין]], [[יאסר ערפאת]] ו[[ביל קלינטון]] בעת חתימת [[הסכמי אוסלו]], [[13 בספטמבר]] [[1993]]]]
 
ב-[[1992]] לאחר ניצחון [[יצחק רבין]] ו[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] בבחירות בישראל, נשלח סגן [[משרד החוץ הישראלי|שר החוץ הישראלי]] [[יוסי ביילין]] לקיים משא ומתן עם נציגי [[הארגון לשחרור פלסטין]] (אש"ף) ב[[אוסלו]]. המתווה שהם יצרו כלל הקמת רשות פלסטינית למשך תקופת ביניים של חמש שנים{{הערה|אפרים יער וזאב שביט, מגמות בחברה הישראלית, [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 689}}, אשר תקבל בהדרגה את האחריות על שטחי יהודה ושומרון ו[[רצועת עזה]]. המתווה לא פתר את הנושאים הנפיצים: ה[[התנחלויות]], [[זכות השיבה]] ו[[מעמדה החוקי של ירושלים|מעמד ירושלים]], והותירם לשלב מאוחר יותר בתהליך. ב-[[13 בספטמבר]] [[1993]] נחתמו הסכמי אוסלו בין אש"ף וישראל, במסגרתם ראש אש"ף [[יאסר ערפאת]] ו[[ראש ממשלת ישראל]] יצחק רבין החליפו מכתבי הכרה הדדיים - יאסר ערפאת [[הכרה בישראל|הכיר במדינת ישראל]] בשם אש"ף, ויצחק רבין הכיר באש"ף כארגון המייצג את העם הפלסטיני בשם מדינת ישראל.
 
במאי [[1994]] פינתה ישראל את כוחות [[צה"ל]] מרוב [[רצועת עזה]] ומאזור העיר [[יריחו]] במסגרת [[הסכם קהיר (1994)|הסכם קהיר]] והשטחים הועברו לידי הרשות הפלסטינית שהוקמה באותו זמן. בהדרגה החלו להעביר שטחים נוספים לידי הפלסטינים. ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית החדשה חתמו ביניהן על הסכמים כלכליים, וכן הוקמה [[המשטרה הפלסטינית]] במטרה לאכוף את הסדר באזורי הרשות. צה"ל המשיך להחזיק באחריות על ההגנה מפני איומים חיצוניים ועל הישראלים שגרים ב[[התנחלויות]].
 
[[תהליך אוסלו]] נמשך גם אחרי [[רצח רבין]] ב-[[1995]], והמשיכו בתהליך [[בנימין נתניהו]] ו[[אהוד ברק]]. בראשית [[1996]] נערכו ברשות [[הבחירות הכלליות ברשות הפלסטינית (1996)|בחירות ראשונות]] לתפקיד יושב ראש הרשות ולמועצה המחוקקת הפלסטינית. בבחירות ניצח יאסר ערפאת ותנועת ה[[פת"ח]] זכתה ברוב המושבים במועצה.
 
=== האינתיפאדה עד השתלטות חמאס על רצועת עזה ===
בשנת [[2000]], זמן קצר לאחר כישלון המשא ומתן ב[[ועידת קמפ דייוויד (2000)]], פרצה [[האינתיפאדה השנייה]]. בעקבות האינתיפאדה, הורע מאוד מצבה של הרשות, וישראל שבה לשלוט (בפועל) ביהודה ושומרון.
 
באוקטובר [[2004]] מת [[נשיא הרשות הפלסטינית]], [[יאסר ערפאת]], ובמקומו [[הבחירות ליושב ראש הרשות הפלסטינית (2005)|נבחר]] [[מחמוד עבאס]], "אבו מאזן". בין דצמבר 2004 לדצמבר [[2005]] נערכו [[הבחירות לרשויות המקומיות ברשות הפלסטינית (2004–2005)|בחירות לרשויות המקומיות]] בהם זכה החמאס בהצלחה יחסית. עם תחילת כהונתו, הכריז מחמוד עבאס כי בכוונתו לאחד את מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ולהפסיק את חופש הפעולה של ארגוני הטרור. עד סוף שנת [[2009]], נפסקו פיגועי ההתאבדות כליל בשטחי יהודה ושומרון, חודש התיאום הביטחוני עם ישראל ומספר התקפות הטרור שיצאו ממנה היה הקטן ביותר מזה כשני עשורים{{הערה|[http://www.shabak.gov.il/publications/study/Pages/terrorsummary.aspx סיכום שנת 2009: נתונים ומגמות בטרור], אתר שירות הביטחון הכללי.}}. ברצועת עזה לעומת זאת, ובמיוחד לאחר השתלטות חמאס, נמשך אי השקט הביטחוני. אף היו מקרים של חטיפת אזרחים זרים ותקיפת מבנים ומשרדים של הרשות והמשטרה הפלסטינית, זאת במקביל להמשך התקפות טילי קסאם על היישובים הישראליים הסמוכים לרצועת עזה.
 
באוגוסט [[2005]] בוצעה [[תוכנית ההתנתקות]], במסגרתה פונו ההתנחלויות הישראליות בשטח רצועת עזה, והשליטה בה עברה לידי הרשות הפלסטינית.
 
ב-[[25 בינואר]] [[2006]] נערכו בחירות ברשות הפלסטינית. בבחירות ניצח במפתיע החמאס וזכה ב-76 מושבים ב[[המועצה המחוקקת הפלסטינית|מועצה המחוקקת הפלסטינית]] לעומת 48 שקיבל הפת"ח. נציגי תנועת חמאס הרכיבו את הממשלה והעמידו ב[[ראש ממשלת הרשות הפלסטינית|ראשותה]] את [[אסמאעיל הנייה]]. בעקבות חטיפת החייל [[גלעד שליט]] ב-[[26 ביוני]] 2006 עצרה ישראל שרים וחברי המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם החמאס כקלפי מיקוח. בניסיון לפתור את הבעיות הכלכליות והדיפלומטיות שאיתן נאלצה להתמודד הרשות החליטו חברי המועצה על הקמת [[ממשלת אחדות]]. בפועל התארכו המגעים ורק ב-[[17 במרץ]] [[2007]] הושבעה ממשלת אחדות. בראש הממשלה עמד הניה והיא כללה נציגים של מרבית המפלגות הפלסטיניות.
 
===מהשתלטות חמאס על רצועת עזה ואילך===
[[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה|עימותים מזוינים בין חמאס לבין פת"ח]] החלו ב-[[15 בדצמבר]] [[2006]], ולאחר מספר הפוגות, ב-[[15 במאי]] [[2007]] התחדשו העימותים בעצימות גבוהה, עם עשרות הרוגים - רובם מהפת"ח. החמאס התחיל להשתלט על רצועת עזה, וב-[[12 ביוני|12]]–[[14 ביוני]] 2007 כבש החמאס את כל מחנות תנועת [[פת"ח]] ברצועה והוציא להורג מספר רב של תומכי פת"ח. ישראל החליטה שלא להתערב בנעשה. בעקבות ההשתלטות המוחלטת על הרצועה הכריז יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ב-15 ביוני, על פירוק ממשלת האחדות הפלסטינית, על פיטורי ראש הממשלה אסמאעיל הנייה ועל מצב חירום כללי. עבאס מינה את [[סלאם פיאד]] לראש ממשלת חירום, אך חמאס סירב להכיר בפירוק ממשלת האחדות וטען כי ראש הממשלה הוא עדיין אסמאעיל הנייה. ב-25 באוגוסט 2009 יצא פיאד עם תוכנית להקמת תשתיות המדינה הפלסטינית, עבור הממשלה ה-13 של הרשות הפלסטינית, בשם "פלסטין - סיום הכיבוש, הקמת מדינה", המפרטת תוכנית עבודה לבניית התשתיות והמוסדות של המדינה בדרך, במטרה להקים מדינה פלסטינית [[דה פקטו]], מתוך הנחה כי שיחות השלום מקרטעות ולא מובילות לשום מקום{{הערה|{{ynet|עלי ואקד|תוכנית פיאד: פלסטין דמוקרטית וקפיטליסטית|3766821|25 באוגוסט 2009}}}}{{הערה|{{הארץ|אבי יששכרוף|ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד: מדינה דה-פקטו בתוך שנתיים|1.1277471|25 באוגוסט 2009}}}}.
 
ב-3 במאי 2011 חתמו פת"ח וחמאס על הסכם ב[[קהיר]] ובו הוסכם על הקמת ממשלת אחדות עתידית. הסכם דומה נחתם ב[[דוחה]] ב-3 במאי 2012, אולם רק לאחר מינויו של [[ראמי חמדאללה]] ל[[ראש ממשלת הרשות הפלסטינית]] ב-2013 בשלו התנאים להקמת ממשלת אחדות.
 
ב-[[11 באפריל]] 2013 התפטר פיאד{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|אבו מאזן קיבל את התפטרותו של סלאם פיאד|4367541|13 באפריל 2013}}}} מתפקידו כ[[ראש ממשלת הרשות הפלסטינית]], וביוני [[2013]] החליף אותו [[ראמי חמדאללה]]. מיוני 2014 עד יוני 2015 התקיימה [[ממשלת האחדות הפלסטינית (2014)|ממשלת אחדות]] כשראש הממשלה היה ראמי חמדאללה. במהלך [[מבצע צוק איתן]] התפטרו מספר שרים מהממשלה, בטענה כי הממשלה לא פעלה כיאות בתגובתה למבצע. עקב כך, ב-17 ביוני 2015 הודיע מחמוד עבאס על פירוק הממשלה. הוא מינה שרים חדשים במקום אלה שהתפטרו, וטען שמדובר בחילופי האישים "טכניים ולא פוליטיים", צעד שגונה על ידי חמאס. הממשלה החדשה עדיין מכונה "ממשלת קונצנזוס".
 
==פוליטיקה וממשל==
משתמש אלמוני