מתחם ירקונים – הבדלי גרסאות

המתחם כולל את [[פאוור סנטר]] ירקונים ועסקים רבים נוספים, ביניהם סניף של רשת המזון חצי חינם. כמו כן ממוקמת במתחם [[תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה]].

===פאוור סנטר ירקונים ===

 

הקמת הפאוור סנטר אושרה באוגוסט 1998, על בסיס ההיתר לשימוש חורג בשטח חקלאי, שניתן לתקופה של חמש שנים. לקראת תום תקופת השימוש החורג הגישו ארבע החברות שיזמו את הקמתו: ל.א שטרית נכסים, הילת השרון השקעות, ע. לוזון נכסים ו[[הכשרת היישוב|הכשרת היישוב קניונים]], בקשה להאריך את ההיתר. הבקשה אושרה על ידי ה[[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|וועדה המקומית לתכנון ולבנייה]], אך נדחתה על ידי ה[[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|וועדה המחוזית]] בנובמבר 2004. על החלטה זו הוגשה עתירה מינהלית ל[[בית משפט לעניינים מינהליים]] בתל אביב{{הערה|{{הארץ|ענת ג'ורג'י|חברת הכשרת הישוב עתרה נגד סגירת הפאואר סנטר בירקונים|1.1016744|6 ביוני 2005}}}}. בנובמבר 2005 עתרו נגד ההחלטה לבית המשפט העליון{{הערה|{{הארץ|מירי ריילי|ביהמ"ש העליון: העסקים ללא היתר בצומת ירקונים ייסגרו במאי|1.791153|2 במאי 2002}}}}, שגם דחה את עתירתם{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|עולים עוד ערכאה: בעלי פאואר סנטר ירקונים בפ"ת עתרו לעליון בנוגע להפעלתו; המחוזי דחה שימוש חורג|1000033474|27 בנובמבר 2005}}}}. במקביל המליצה המשטרה להעמיד לדין את עמוס לוזון בחשד למתן שוחד למשנה למנכ"ל עיריית פתח תקווה, עבור אישור השימוש החורג בשטח{{הערה|{{ynet|גידי ליפקין ואלון חכמון|המשטרה: להעמיד את עמוס לוזון ומאיר שמיר לדין|54389|8 באוגוסט 2000}}}}. ב-2006 הוגש כתב האישום נגד היזמים, ובחודש יולי 2012 הרשיע [[בית משפט השלום]] בכפר-סבא אותם, במסגרת [[הסדר טיעון|הסדרי טיעון]], שבמסגרתם הודו הנאשמים באישומים שיוחסו להם{{הערה|{{TheMarker|אריק מירובסקי|פרשת פאואר סנטר ירקונים: מי הרוויח מהבלבול מיליוני שקלים?|1.1753323|11 ביולי 2012}}}}. בית המשפט קבע כי היזמים התעלמו מצו הפסקת עבודה שהוציאה להם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, והמשיכו לפעול במבנה שהקימו, על אף שמ-2003 לא ניתן להם כל היתר לפעול בו. בינואר 2014 הטיל בית משפט קנסות מצטברים בסך 15 מיליון שקל כנגד הנאשמים{{הערה|[http://amielaw.co.il/wp-content/uploads/2014/03/קנסות-15-מליון-ש-פסד-לאתר.pdf ת"פ - כ"ס - 51-70-51381 מדינת ישראל נ' עמוס לוזון ואח']}}.