מתחם ירקונים – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 4 חודשים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
המתחם כולל את [[פאוור סנטר]] ירקונים ועסקים רבים נוספים, ביניהם סניף של רשת המזון חצי חינם. כמו כן ממוקמת במתחם [[תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה]].
===פאוור סנטר ירקונים ===
יזמי המרכז היו אנשי העסקים עמוס לוזון, לוי שטרית, ו[[אפרים מאיר]] על חטיבת קרקע חקלאית בבעלותם, ובחלקה על קרקע שהושכרה מצדדים שלישיים לתקופה של 15 שנה החל מחודש ספטמבר 1998. באפריל 1999, מכרו 51% מהפרויקט לחברת בת של חברת [[הכשרת היישוב]] בשם "הכשרת היישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ". בניית הפאואר סנטר הושלמה בספטמבר 1998 והוא נפתח לקהל הרחב באוגוסט 1999. השוכר הגדול ביותר הייתה רשת [[אייס (רשת שיווק)|"אייס קנה ובנה"]], ששכרה כ-4,200 מ"ר. השוכר השני בגודלו הייתה רשת [[אופיס דיפו]], ששכרה 2,000. כמו כן שכרו חמיותחנויות רשת "המשביר מחסני אופנה", "פ.ק.פ דיזיין" ורשת [[צומת ספרים]]{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|הכשרת הישוב ולוזון השכירו 11,800 מ"ר בצומת ירקון ב-8.2 דולר למ"ר|498095|17 ביוני 2001}}}}. ההכנסות השנתיות מדמי שכירות במתחם היו כ-8.5 מיליון שקל בשנים 2003 - 2005{{הערה|[https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/183001-184000/P183040-00.pdf הכשרת היישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2005 ], באתר [[מאיה (הודעות לבורסה)|"מאיה"]]}}.
 
הקמת הפאוור סנטר אושרה באוגוסט 1998, על בסיס ההיתר לשימוש חורג בשטח חקלאי, שניתן לתקופה של חמש שנים. לקראת תום תקופת השימוש החורג הגישו ארבע החברות שיזמו את הקמתו: ל.א שטרית נכסים, הילת השרון השקעות, ע. לוזון נכסים ו[[הכשרת היישוב|הכשרת היישוב קניונים]], בקשה להאריך את ההיתר. הבקשה אושרה על ידי ה[[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|וועדה המקומית לתכנון ולבנייה]], אך נדחתה על ידי ה[[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|וועדה המחוזית]] בנובמבר 2004. על החלטה זו הוגשה עתירה מינהלית ל[[בית משפט לעניינים מינהליים]] בתל אביב{{הערה|{{הארץ|ענת ג'ורג'י|חברת הכשרת הישוב עתרה נגד סגירת הפאואר סנטר בירקונים|1.1016744|6 ביוני 2005}}}}. בנובמבר 2005 עתרו נגד ההחלטה לבית המשפט העליון{{הערה|{{הארץ|מירי ריילי|ביהמ"ש העליון: העסקים ללא היתר בצומת ירקונים ייסגרו במאי|1.791153|2 במאי 2002}}}}, שגם דחה את עתירתם{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|עולים עוד ערכאה: בעלי פאואר סנטר ירקונים בפ"ת עתרו לעליון בנוגע להפעלתו; המחוזי דחה שימוש חורג|1000033474|27 בנובמבר 2005}}}}. במקביל המליצה המשטרה להעמיד לדין את עמוס לוזון בחשד למתן שוחד למשנה למנכ"ל עיריית פתח תקווה, עבור אישור השימוש החורג בשטח{{הערה|{{ynet|גידי ליפקין ואלון חכמון|המשטרה: להעמיד את עמוס לוזון ומאיר שמיר לדין|54389|8 באוגוסט 2000}}}}. ב-2006 הוגש כתב האישום נגד היזמים, ובחודש יולי 2012 הרשיע [[בית משפט השלום]] בכפר-סבא אותם, במסגרת [[הסדר טיעון|הסדרי טיעון]], שבמסגרתם הודו הנאשמים באישומים שיוחסו להם{{הערה|{{TheMarker|אריק מירובסקי|פרשת פאואר סנטר ירקונים: מי הרוויח מהבלבול מיליוני שקלים?|1.1753323|11 ביולי 2012}}}}. בית המשפט קבע כי היזמים התעלמו מצו הפסקת עבודה שהוציאה להם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, והמשיכו לפעול במבנה שהקימו, על אף שמ-2003 לא ניתן להם כל היתר לפעול בו. בינואר 2014 הטיל בית משפט קנסות מצטברים בסך 15 מיליון שקל כנגד הנאשמים{{הערה|[http://amielaw.co.il/wp-content/uploads/2014/03/קנסות-15-מליון-ש-פסד-לאתר.pdf ת"פ - כ"ס - 51-70-51381 מדינת ישראל נ' עמוס לוזון ואח']}}.
משתמש אלמוני