בתי הדין לעבודה – הבדלי גרסאות

במערכת בתי הדין לעבודה יש שתי ערכאות:

* בית הדין האזורי: קיימים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה, שסמכויות השיפוט שלהם מקבילות לסמכויות השיפוט של בתי המשפט המחוזיים.

 

מחלוקת משפטית התקיימה בין נשיא בית הדין הארצי לעבודה, [[מנחם גולדברג]], ל[[נשיא בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]], בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה ל[[בג"ץ]]. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו{{הערה|מנחם גולדברג, "על היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", '''[[הפרקליט]]''' ל"ח}}. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה{{הערה|אהרן ברק, "ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", '''הפרקליט''' ל"ח}}. עמדתו של ברק התקבלה, וניתן לעתור ל[[בג"ץ]] נגד בית הדין הארצי לעבודה, אולם רק בתנאי שישנה טעות בולטת מעל פני הפסק או סוגיה ציבורית המחייבת דיון מעמיק. את מילוי התנאים הללו קובע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בדרך כלל עתירות מסוג זה [[דחייה על הסף|נדחות על הסף]], בנימוק שבג"ץ אינו ערכאת ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה.