דרך יריחו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חובבשירה (שיחה | תרומות)
קטגוריה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''דרך יריחו''' הוא [[רחוב]] ראשי ב[[ירושלים]], המוביל מ[[מוזיאון רוקפלר]] ו[[רחוב סולטן סולימאן]] לעבר [[הר הזיתים]] ומשם ל[[כביש 1]] לכיוון [[מדבר יהודה]] ו[[ים המלח]].
 
נתיב ההולכים מהעיר העתיקה לכיוון מדבר יהודה הוא בן אלפי שנים, כאשר עוד בימי [[בית המקדש הראשון]] ואף לפניו, נמלטו תושבי ירושלים מהעיר בתוואי הדרך ליריחו. כך על פי המסורת, נמלט [[דוד המלך]] מפני בנו [[אבשלום]] דרך התוואי היורד לאורך [[נחל קדרון]] למדבר יהודה. גם בימי [[בית המקדש השני]] שימשה הדרך כנתיב מילוט של תושבי ירושלים מםנימפני עריצות השליטים השונים. כך נעשה שימוש בדרך בימי [[החשמונאים]] וגם הכתות היהודיות השונות ובהם כת [[האיסיים]], עשו שימוש בדרך בעלותם לירושלים ובחזרתם למגוריהם במדבר. התוואי שימש גם עולי רגל נוצרים שבאו לירושלים מ[[נהר הירדן]] וקישר בין הכנסיות שעל הר הזיתים לעיר העתיקה (ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]).
 
בימי העותמאנים ו[[המנדט הבריטי]] החלה הדרך לקבל ציביון עירוני יותר, בעיקר כשנוסדה שכונת א-טור על הר הזיתים ואוכלוסיית העיר גדלה. הדרך שימשה כנתיב ראשי לים המלח, ל[[יריחו]] וכן לישוב העברי [[בית הערבה]]. לשיאה הגיע דרך יריחו בתקופת השלטון הירדני על [[מזרח ירושלים]]. הדרך שימשה עורק תחבורה ראשי ממרכז העסקים בסביבות [[שער הפרחים]] ו[[רחוב צאלח א-דין]], לעבר [[גשר אלנבי]] ומרכז הממלכה הירדנית ב[[עמאן]]. הדרך מוזכרת בשיר [[ירושלים של זהב]] אשר נכתב באותה תקופה, כדרך אשר שממה מנוסעיה היהודים, אשר היו מנועים לנסוע בה בדרכם לים המלח במשך 19 שנים. לאחר איחוד ירושלים ב1967, חזרה הדרך לשמש ישראלים רבים בדרכם לים המלח ו[[אילת]] והמשיכה גם לשמש פלסטינים ועולי רגל נוצרים, לכיוון יריחו וגשר אלנבי.