מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר – הבדלי גרסאות

מאז גילוי המחלוקת במחקר המודרני, ניסו מלומדים שונים להעלות השערות מה מקור הפער של 642 החלקים בין מסורת בבל למסורת ארץ ישראל וכיצד נוצר פער זה. חיים בארנשטייןבורנשטיין{{הערה|{{HebrewBooks|[[חיים יחיאל בארנשטייןבורנשטיין]]|'''מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר'''|46973|ורשה: תרס"ד|עמוד=22}}}} הציע כי יסוד ההבדל של 642 חלקים בין חכמי בבל לחכמי ארץ ישראל הוא בכך שכל שיטה חישבה בצורה שונה את המולד "העיקרי" (מולד "יצירה" שממנו מתחילים לחשב את המולדות ובשביל נוחות החישוב חיפשו מולד [[מספר עגול|עגול]] בלי 'חלקים'). חכמי בבל קבעו כמולד עיקרי את מולד [[תשרי]] בשנת היצירה, ולפי שיטתם המולד היה '''ו' י"ד''', כלומר ביום שישי בשעה ה-14 מתחילת הלילה. בחישוב תאורטי לאחור, מולד ניסן שלפני היצירה היה לשיטתם '''ד' ט' תרמ"ב'''. לעומתם חכמי ארץ ישראל קבעו כ'עיקר' את מולד [[ניסן]] שלפניו ולשיטתם מולד ניסן היה '''ד' ט'''', כלומר ביום רביעי בתחילת השעה התשיעית מהלילה. להשערתו, במקורן שתי השיטות הסתמכו על [[בטלמיוס]] שקבע בחישוביו את מולד חודש ניסן שנת [[ג'י"ד]] (747 [[לפנה"ס]]) כמולד 'עיקרי', הם חישבו לאחור את המולדות מאז עד ל[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] והוסיפו את הפרשי הזמן בין [[אלכסנדריה]] ל[[ירושלים]]; לפי חישובם מולד תשרי בשנת היצירה היה '''ו' י"ג תק"צ''' ומולד ניסן הקודם לו '''ד' ט' קנ"ב'''{{הערה|אם חישבו את המרחק בין אלכסנדריה וירושלים בדיוק 5 מעלות}}. חכמי ארץ ישראל קבעו את המולד העיקרי בניסן שלפני היצירה, וחכמי בבל קבעו את המולד העיקרי בתשרי. שתי השיטות עיגלו את המספר בשביל נוחות החישוב, וכך קבעו חכמי ארץ ישראל את המולד העיקרי (ניסן שלפני היצירה) כ-'''ד' ט'''', וחכמי בבל את מולד תשרי שלאחריו כ-'''ו' י"ד'''. כתוצאה מכך כל חישובי המולדות של חכמי ארץ ישראל הקדימו ב-642 חלקים לחישובים של חכמי בבל, ולכן כאשר המולד של חכמי בבל חל פחות מ-642 חלקים אחרי חצות, לפי חכמי ארץ ישראל הוא חל קודם חצות ואינו נחשב ל"מולד זקן". בן מאיר ביקש לקבוע כי לפי חישובי חכמי בבל מולד זקן הוא רק כאשר המולד מאחר ב-642 חלקים אחר חצות שאז גם לפי חכמי ארץ ישראל חל המולד אחר חצות. לדברי בארנשטייןבורנשטיין שורש המחלוקת נעוץ במחלוקת קדומה{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|י|ב}}}} מתי נברא העולם האם בניסן או בתשרי.