מערכת שיווי המשקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''שמירה על שווי המשקל''' של גוף חי, משמעה שמירה על יציבות הגוף במצבים שונים, אפשרית הודות לפעולה משולבת של מספר מערכות תחושה כמו גם של מערכת התנועה. אחת ממערכות התחושה החשובות במילוי משימה זו היא המערכת הווסטיבולרית שממוקמת ב[[האוזן הפנימית|אוזן הפנימית]]. מערכת זו פועלת במקביל ובשותפות עם מערכת הראיה והמערכת הסומטוסנסורית (המייבאת למערכת העצבים המרכזית מידע אודות מצב ותנועת אברי הגוף).
 
מקובל הוא שהאדם יכול לתפקד בתנאים רגילים כאשר לפחות שתיים מתוך שלוש מערכות תחושה אלו פועלות באופן תקין; לחלופין אם יימנע מידע משתיים מתוך שלוש המערכות - שיווי המשקל יתערער.'''<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Andreas Sprenger, Jann F. Wojak
שורה 18:
 
======ליקויים במערכת======
ליקוי במערכת הווסטיבולרית עלול לגרום למגוון הפרעות. ישנן הפרעות שמתאפיינות ברגישות יתר לתנועה וחלקן הפרעות שמתאפיינות בתת-רגישות לתנועה.
 
תסמינים שכיחים אצל מי שסובלים מלקות במערכת זו יהיו: [[סחרחורת]], [[ורטיגו (רפואה)|ורטיגו]] וחוסר יציבות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Richard Clendaniel, Susan J Herdman|שם=Vestibular Rehabilitation|מקום הוצאה=Philadelphia|מו"ל=F.A.Davis|שנת הוצאה=2014|מהדורה=4 ed}}</ref>
שורה 38:
 
== הערכת שיווי המשקל ==
הערכה של יכולת שיווי המשקל של אדם יכולה להעשות באמצעים פשוטים כמו מדידת הזמן בו יכול הנבדק לעמוד על רגל אחת, או לעמוד על בסיס צר כמו על קצות הבהונות או על [[קורה (התעמלות)|קורה]]. בדיקות כאלו מבוצעות בקליניקה באופן תדיר.
 
קיימת גם הערכה מדויקת יותר של שווי המשקל וזו קרויה לפעמים [[פוסטורוגרפיה]] (posturography). הבדיקה נעשית בדרך כלל בעמידה כאשר הנבדק עומד יחף בעמידה טבעית. בעמידה זו משקל הגוף מחולק שווה בין שתי הרגליים כאשר כ2/3 ממשקל הגוף מועמס על החלק האחורי של כפות הרגליים (ה[[עקב (איבר)|עקבים]]) ו1/3 – על קדמת כף הרגל. גוף האדם העומד אינו סטטי אלא נע לפנים ולאחור ומצד לצד באופן הדומה לסיפרה [[8]] כך ש[[מרכז לחץ|מרכז הלחץ]] ו[[מרכז הכובד]] תונדים. תנודה זו מכונה ניד יציבתי (postural sway) וקיימים סטנדרטים ל[[משרעת]] ול[[תדירות]] התנודה התקינה של אדם בהתאם למין, גיל ומצב הבדיקה.
 
אנשים בריאים מבוגרים עד גיל 30 משרעת התנודות במישור הקדמי- אחורי היא כ-12 מ"מ ובמישור הצידי – כ-8 מ"מ. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Daniela Ohlendorf , Charlotte Doerry Vanessa Fisch , Sebastian Schamberger , Christina Erbe , Eileen M Wanke , David A Groneberg|שם=Standard reference values of the postural control in healthy young female adults in Germany: an observational study|כתב עת=BMJ Open|כרך=9(6)|שנת הוצאה=2019|doi=doi: 10.1136/bmjopen-2018-026833}}</ref> עלייה במשרעת התנודות עם ההזדקנות היא טבעית ומלמדת על ירידה ביכולת לשמור על שיווי המשקל. עליה במשרעת התנודות בתנאים של ראות לקויה או בעצימת עיניים גם היא טבעית מלמדת על החשיבות של מערכת הראייה בשמירת יציבות הגוף. גם עמידה על בסיס צר, על משטחים לא יציבים (קורה, סירה, נדנדה) על משטח בעל מרקם רך (חול, ספוג) יגרמו לעליה במשרעת התנודות.
 
בני האדם שונים זה מזה ביכולת לשמור על שיווי המשקל. שיווי המשקל בכל אדם עשוי להשתפר כתוצאה מעיסוק חוזר במטלות המאתגרות את שיווי המשקל ([[לוליינות]], [[טיפוס (ספורט)|טיפוס]]) וכן מאימונים מכוונים למטרה זו. בפתולוגיות שונות תיתכן הפרעה ביכולת השמירה על שווי המשקל החיוני לחיי היום-יום. הערכה כמותית (פוסטורווגרפית) של הפרעה כזו נעשית באמצעות מכשירי מדידה, במדידות חוזרות לאורך זמן.