ויזיגותים – הבדלי גרסאות

ההיסטוריה הקדומה של הגותים שרויה בערפל, אך מה שברור הוא שכבר בראשית המאה ה-3 לספירה שכנו שבטי הגותים בעמק הדנובה התחתון וביצעו פשיטות על יישובים רומיים באזור הבלקן.{{הערה|Kulikowski, 18.}} בתקופה זו, שארכה עד תחילת המאה ה-4, היו השבטים הגותיים והאימפריה הרומית במצב מלחמה תמידי אלו באלו. הקבוצה המרכזית בהם נלחמו הרומאים היו הטרווינגי,{{הערה|Ibid., 31.}} שכפי שאמרנו יש הטוענים שהם הם הוויזיגותים. בתחילת המאה ה-4 לספירה הנחיל הקיסר קונסטנטינוס ניצחון על הגותים וחתם איתם את הסכם השלום של 332. אחת מהתוצאות של שלום זה הייתה שבעשורים שבאו לאחר הסכם זה הוטבלו טרווינגים רבים לנצרות אריאנית, שהופצה בין השבטים על ידי מסיונרים גותים.{{הערה|Ibid., 107-109.}} המרה זו גרמה למתחים בין הגותים הנוצרים והגותים שנותרו פגאנים, כאשר הגותים הנוצרים נחשדו בבוגדנות ובנאמנות לאימפריה הרומית.

 

 

חציית הדנובה בבריחה מהכוחות ההונים הובילה את השבטים הגרמנים להתנגשות ישירה עם כוחות האימפריה הרומית. בשנת 378, השמידו הוויזיגותים את המחלקות המזרחיות של הצבא הרומי ואף הרגו את הקיסר הרומי ואלנס בקרב באנדריאנופול באותה שנה, אירוע שזעזע את העולם הרומי.{{הערה|Kulikowski, 139-145.}}{{הערה|Brown, 112.}} הקרבות בין הצבא הרומי והוויזיגותים נמשכו כמה שנים עד הסכם השלום של 382. הפרטים של הסכם זה אינם ברורים לחלוטין, אך לאחר הסכם זה הותר לשבטים הברברים שפלשו לאימפריה הרומית, ובראשם הוויזיגותים, להשתקע בבלקן ולעסוק בחקלאות, והם אף גויסו ושרתו בצבא הרומי.{{הערה|Ibid., 152-153.}}