ויזיגותים – הבדלי גרסאות

'''הוויזיגותים''' הם אחת משתי הקבוצות המרכזיות שמהם היו מורכבים ה[[גותים]], יחד עם ה[[אוסטרוגותים]]. פרט לעובדה בסיסית זו, כמעט כל פרט לגבי טבעם ומקורם המדויק של הוויזיגותים, כמו גם מקור ומשמעות שמם, שנוי במחלוקת בקרב החוקרים. רוב ההיסטוריה העתיקה של הגותים עד להתיישבותם באזור ה[[דנובה]] ו[[הים השחור]], בסמיכות ל[[אימפריה הרומית]], ידועים לנו מתוך הספר "גטיקה" של [[יורדנס]], היסטוריון רומי בן [[המאה ה-6]]. הוא מספר שמקור הגותים הוא ב[[סקנדזיה]], כלומר באזור דרום [[סקנדינביה]] של ימינו.{{הערה|Jordanes, Getica, Chapter III.}} על פי יורדנס, לאחר הגעתם והשתקעותם ב[[סקיתיה]] באזור הים השחור, התחלקו הגותים לשתי קבוצות, ה"אוסטרוגותים", כלומר הגותים המזרחים וה"ויזיגותים" – הגותים המערביים.{{הערה|Ibid. Chapter XIV.}} עם זאת, חוקרים מודרניים רבים אינם מקבלים את סיפורו של יורדנס כמהימן היסטורית.{{הערה| Heather, Peter, "The Creation of the Visigoths," from The Visigoths from the Migration Period to the Seventh Century: An Ethnographic Perspective, 44.}} למשל, הם טוענים כי השם "ויזיגותים" היא המצאה של ההיסטוריון הרומי [[קסיודורוס]], עליו התבסס יורדנס בספרו, וששמם המקורי היה ה"וזי" או "ויזי", שמשמעותו "האציל" או "הטוב".{{הערה|Wolfram, Hedwig, The History of the Goths, 24-26.}}

עד המאה ה-20 מקובל היה לזהות בין ה"ויזיגותיםוויזיגותים" של יורדנס וה"טרווינגי" של [[מרקלינוס]], היסטוריון רומי אחר בן המאה ה-4. מרקליונס חילק את הגותים ל"טרווינגי" ו"גראוטונגי" וקבוצות אלו זוהו עם הוויזיגותים והאוסטרוגותים בהתאמה.{{הערה|Ibid.}} אך עם פיתוחן של שיטות חדשות לחשיבה על אתניות וזיהוי אתני במאה ה-20, זיהוי זה הוטל בספק על ידי מספר חוקרים.{{הערה|Ibid., 43-44.}}

לעומת תפיסה זו של הוויזיגותים כקבוצה שהתגבשה עוד בתקופת התיישבות הגותים בסקיתיה, מעמידים חוקרים מודרניים תאוריות אחרות, לפיהן הוויזיגותים התגבשו הוויזיגותים בשלב מאוחר יותר, מתישהוככל ביןהנראה בתקופה שבין הכניסה של הגותים לאימפריה הרומית בשנת [[376]], לבין הקמת הממלכה הוויזיגותית בדרום [[צרפת]] וב[[ספרד]] בעשורים הראשונים של [[המאה ה-5]].

ישנם חוקרים הטוענים שלא ניתן לזהות כלל בין הטרווינגים והוויזיגותים, ויש לראות בוויזיגותים קבוצה שנוצרה במאהב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] או אפילו ה-5. על פי חוקרים אלו, אין לראות את המונח ויזיגותי לכתחילה ככינוי אתני, אלא ככינוי לאיגוד של שבטים, שהורכב בעיקר משבטים גותים. כמו כן, הכינוי התייחס בעיקר למשפחות האצולה שהנהיגו את העם, ופחות לעם עצמו שייתכן והיה מורכב מקבוצות אתניות שונות, וכלל קבוצות שאינן גותיות ואפילו קבוצות שאינן גרמאניות. יש אף הטוענים שהוויזיגותים נוצרו רק כצבא תחת שלטון [[אלאריק]], ואין לראות בהם קבוצה אתנית מובחנת לפני הגירתם ל[[מערב אירופה]].{{הערה|Heather, 47-55.}}

ההיסטוריה הקדומה של הגותים שרויה בערפל, אך מה שברור הוא שכבר בראשית [[המאה ה-3|המאה ה-3 לספירה]] שכנו שבטי הגותים בעמק הדנובה התחתון וביצעו [[פשיטה|פשיטות]] על יישובים רומיים באזור [[הבלקן]].{{הערה|Kulikowski, 18.}} בתקופה זו, שארכה עד תחילת המאה ה-4, היו השבטים הגותיים והאימפריה הרומית במצב מלחמה תמידי אלו באלו. הקבוצה המרכזית בהם נלחמו הרומאים היו הטרווינגי,{{הערה|Ibid., 31.}} שכפיוככל שאמרנו יש הטוענים שהםהנראה הם הוויזיגותים. בתחילת המאה ה-4 לספירה הנחיל הקיסר קונסטנטינוס ניצחון על הגותים וחתם איתם את הסכם השלום של [[332]]. אחת מהתוצאות של שלום זה הייתה שבעשורים שבאו לאחר הסכם זה [[הטבלה לנצרות|הוטבלו]] טרווינגים רבים לנצרותל[[נצרות אריאנית]], שהופצה בין השבטים על ידי מסיונרים[[מסיונר]]ים גותים.{{הערה|Ibid., 107-109.}} המרה זו גרמה למתחים בין הגותים הנוצרים והגותים שנותרו פגאנים, כאשר הגותים הנוצרים נחשדו בבוגדנות ובנאמנות לאימפריה הרומית.

בשנת [[376,]] גרמו פעולות ה[[הונים]] ב[[מזרח אירופה]] גרמו לשבטים גותיים לחצות את הדנובהה[[דנובה]] ולפלוש לשטחי האימפריה הרומית. על מאורע זה חלוקים ההיסטוריונים, אם המבנים החברתיים המסורתיים של הגותים נשמרו ברובם, או שמא התפרקו כליל והיה צורך לבנות מהיסוד מבנים חברתיים חדשים.

חציית הדנובה בבריחה מהכוחות ההונים הובילה את השבטים הגרמנים להתנגשות ישירה עם כוחות האימפריה הרומית. בשנת [[378,]] השמידו הוויזיגותים את המחלקות המזרחיות של הצבא הרומי ואף הרגו את הקיסר הרומי ואלנס בקרבב[[קרב באנדריאנופולאדריאנופול (378)|קרב אדריאנופול]] באותה שנה, אירוע שזעזע את העולם הרומי.{{הערה|Kulikowski, 139-145.}}{{הערה|Brown, 112.}} הקרבות בין הצבא הרומי והוויזיגותים נמשכו כמה שנים עד הסכם השלום של [[382]]. הפרטים של הסכם זה אינם ברורים לחלוטין, אך לאחר הסכם זה הותר לשבטים הברברים שפלשו לאימפריה הרומית, ובראשם הוויזיגותים, להשתקע בבלקן ולעסוק בחקלאות, והם אף גויסו ושרתו בצבא הרומי.{{הערה|Ibid., 152-153.}}

כמו דברים רבים בהיסטוריה של הוויזיגותים, פרטי עלייתו של אלאריק לשלטון על הוויזיגותים שנויים במחלוקת. בין כך ובין כך, אלאריק מוזכר לראשונה בהיסטוריה בשנת [[394]] כמנהיג יחידות גותיות בתוך הצבא הרומי ([[פואדרטי]]).{{הערה|Halsall, 190-191.}}

לאחר [[ביזת רומא (410)|ביזת רומא]] וחורבן האזורים החקלאיים שמסביבה, עמדו אלאריק ואנשיו בפני בעיה של אספקת אוכל. בהנהגתו של אלאריק, המשיכו הוויזיגותים דרומה בניסיון לחצות את הים לסיציליהל[[סיציליה]], אך ניסיון זה כשל. סיפורים שונים סופרו בניסיון להסביר כשל זה. יש שאמרו שפסל קדוש מנע את חצייתם של הוויזיגותים ויש שאמרו שסערה מנעה זאת. זמן קצר לאחר כישלון זה חלה אלאריק בקדחת ומת.{{הערה|Kulikowski, 179-180.}}

לאחר מות אלאריק עברה הנהגת הוויזיגותים עברה לגיסו, [[אטהאולף]]. אטהאולף ניסה לשפר את היחסים בין הוויזיגותים והשלטון של האימפריה הרומית, וסייע לקיסר הונוריוס בדיכוי מרד שפרץ בגאליהב[[גאליה]]. לאחר מכן, הוויזיגותים השתקעו הוויזיגותים בדרום גאליה באישור הקיסר ואטהאולף אף נשא לאישה את אחותו של הקיסר הונוריוס, גאלא פלקידיה. מאבקי כוח בין אטהאולף וקצין רומאי בשם קונסטנטיוס גרמו להרעה במצבם של הוויזיגותים. קונסטנטיוס שם מצור על החוף בדרום [[גאליה]], שגרם לרעב בקרב הוויזיגותים ודחק אותם לספרד.{{הערה|Ibid., 180-182.}}

עם הגעתם לדרום [[גאליה]], התעסקוהתעמתו הוויזיגותים בקרבות רבים עם העמים השונים ששכנו מסביבם באזור זה. עם שקיעת האימפריה הרומית קמו כוחות רבים שניסו לבסס את שלטונם באזורי גאליה ו[[היספניה]].

[[הממלכה הוויזיגותית]] הוקמה תחילה על שטחי [[אקוויטניה]] בידי המלך [[ואליה]]. בתקופת יורשו, [[תאודוריד הראשון]], הושלם יישובם של הוויזיגותים ב[[אקוויטניה]]באקוויטניה והורחב תחום שלטונם לאזורים ב[[חצי האי האיברי]]. עם הזמן נכבשו שטחים נוספים בגאליה והיספניה. בשנת [[508]] הוויזיגותים איבדו הוויזיגותים את רוב השטחים בגאליה פרט לאזור [[ספטימניה]] (בדרום צרפת של ימינו). [[תיאודריך הגדול]] איחד בין הוויזיגותים וה[[אוסטרוגותים]]. עד למותו בשנת [[526]], הייתה ממלכת הוויזיגותים [[סוזרניות|סוזרנית]] תחת שלטון האוסטרוגותים. המלך תיאודוריך הדיח את המלך גסאלך והושיב בראש הממלכה את אמאלריך נכדו, אולם בהיות הלה קטין, שלט מטעמו [[עוצר]], אציל אוסטרוגותי בשם תיאודיס. כך היה תיאודוריך החל משנת [[507]], מלך האוסטרוגותים וגם הוויזיגותים גם יחד, עד מותו בשנת 526. לאחר מכן, פוצלו שוב הוויזיגותים וה[[אוסטרוגותים]]והאוסטרוגותים.

ההיסטוריונים הרומים העתיקים לא מספרים הרבה על התרבות הוויזיגותית, ואין בידינו מספיק מידע כדי לקבוע האם הייתה להם תרבות מובחנת משאר השבטים הגותיים ואם כן, מה היא כללה. עם זאת, ישנם כמה פרטים המסופרים בהיסטוריות העתיקה, אם כי אמינותם נטולה בספק. למשל, יורדנס מספר על טקס הקבורה שביצעו עבור אלאריק לאחר מותו. לפי יורדנס, אלאריק נקבר אלאריק עם אוצרות רבים תחת נחל שזרמו הוסת כדי לחפור את קברו. לאחר הקבורה והחזרת זרם הנחל למסלולו הטבעי, הרגו הוויזיגותים את העבדים שחפרו את קבר.{{הערה|Jordanes, Ch. XXX.}}

לא ידוע על מפגש משמעותי כלשהו בין הוויזיגותים וה[[יהודים]] לפני תקופת מלוכתם ב[[ספרד]]. בתחילת מלכות זו מצב היהודים נחשב טוב והם נהנו מזכויות שוות כשאר נתיני הממלכה. היהודים בספרד נחשבו לקהילה עשירה, ויהודים רבים היו בעלי אדמות ועבדים והחזיקו במשרות ממשל גבוהות.{{הערה|Bachrach, 13.}} עם המרתם של הוויזיגותים מ[[אריאניות|נצרות אריאנית]] ל[[נצרות קתולית|קתולית]] בא גל של גזרות נגד היהודים שהוביל לבריחתם של יהודים רבים מספרד ל[[צפון אפריקה]] ה[[אסלאם|מוסלמית]].{{הערה|Bachrach, 11.}}

השפה של הוויזיגותים הייתה [[גותית]]. אחד המקורות היחידים לשפה הגותית הוא [[תנ"ך]] ו[[הברית החדשה]] שנכתבו בבלקן על ידי כומר נוצרי ויזיגותי. השפה הגותית שרדה אצל הוויזיגותים כנראה עד [[המאה ה-8]], ולאחר מכן ידועה רק מכמה שרידים של דוברי השפה שנותרו באזור [[הים השחור]].

עד ההמרה של הוויזיגותים לקתוליות, גותיתשימשה הייתההגותית שפתכשפת כתבי הקודש של הגותים האריאנים, כמו גם השפהה[[שפה ליטורגית|שפה הליטורגית]] שלהם. לאחר המרתם לקתוליות בסוף המאה ה-6 הוחלפה הגותית בלטיניתב[[לטינית]] כשפה הליטורגית של הוויזיגותים.

*Jordanes. '''The Origin and Deeds of the Goths'''. Translation by Charles C. Mierow.

*Bachrach, Bernard S. '''A Reassessment of Visigothic Jewish Policy, 589-711'''. The American Historical Review 78 (1973): 11-34.

*Brown, Peter. '''The World of Late Antiquity'''. London: Thames and Hudson Ltd., 1971.

*Halsall, Guy. '''Barbarian Migrations and the Roman West, 376-568'''. New York: [[Cambridge University Press]], 2007.

*Heather, Peter (Ed.). '''The Visigoths from the Migration Period to the Seventh Century: An Ethnographic Perspective'''. San Marino: The Boydell Press, 1999.

*Kulikowski, Michael. '''Rome’s Gothic Wars'''. New York: Cambridge University Press, 2007.

*Wolfram, Hedwig. '''History of the Goths'''. Translation by Thomas J. Dunlap. University of California Press, 1988.