ויקיפדיה

אלברט איינשטיין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 159:
[[קובץ:אלברט איינשטיין ורעייתו עם דיזנגוף 1923 ארכיון עיריית תל אביב.jpg|ממוזער|250px|איינשטיין ורעייתו עם [[מאיר דיזנגוף]] בביקורו בתל אביב בפברואר, 1923 עת קיבל את התואר "אזרח נכבד בעיר"]]
 
איינשטייןכל ימיו היה תומךאיינשטיין נלהבער שללבעיות העם היהודי, ותמך בשאיפה לחדש את חייו הלאומיים וב[[ציונות סוציאליסטית|הציונות הסוציאליסטית]],. ובתחילתבתחילת שנות השלושים תמך בקידומה של [[תוכנית קימברלי]], עד שזו ירדה מהפרק. כל ימיו היה ער לבעיות העם היהודי ותמך בשאיפתו לחדש את חייו הלאומיים. מטרתובשנת העיקרית1921 בביקורוביקר הראשוןלראשונה בארצות הברית (בשנת 1921 ביחדיחד עם ד"ר [[חיים ויצמן]]) כשמטרתו העיקרית הייתה כדי לגייס מימון להקמת [[האוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]],. ששימש מאוחר יותר כיושב ראש כבוד של חבר הנאמנים שלה.
 
בראשית 1923 ביקר ב[[ארץ ישראל]] בפעם היחידה בחייו, ביקור שנועדבמטרה לסייע ל[[חיים ויצמן]]לויצמן לקדם את הקמת [[האוניברסיטה. העברית]]. בבית היחיד שעמד לרשות האוניברסיטה על [[הר הצופים]], השמיע איינשטיין הרצאה על [[תורת היחסות]]. מאחר שלא ידע אז אנגלית, השמיע אותה בצרפתית, לאחר שבפתח דבריו קרא כמה מילות נימוס בעברית שרשם לעצמו באותיות לטיניות.{{הערה|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות''', עמ' 168-167.}}
איינשטיין שימש לאחר הקמת האוניברסיטה ב-1925, כיושב ראש כבוד של חבר הנאמנים שלה. כמו כן, הוא קיבל את אזרחות הכבוד הראשונה של העיר [[תל אביב]] שאותה כינה ביומנו "שיקגו של היהודים".
 
איינשטיין שלל את דרכן של מחתרות ה[[לח"י]] וה[[אצ"ל]], וראה בהן "פושעים".{{הערה|שם=LTR-ref7|[http://www.deiryassin.org/einstein.html letter by Einstein]|כיוון=שמאל}} כן חתם על מכתב ל[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]] (4 בדצמבר [[1948]]) שבו כ-25 יהודים בולטים גינו את [[תנועת החרות]] בראשותו של [[מנחם בגין]] וכתבו שהם מודאגים מכך שהתנועה תקבל תמיכה, כמו כן תיארו אותה כמאמצת {{ציטוטון|תערובת של לאומנות קיצונית, מיסטיקה דתית ועליונות של גזע}}.▼
 
את הדברים הבאים אמר איינשטיין במסגרת הנאום "חובתנו ל[[ציונות]]"{{הערה|שם=LTR-ref9|[http://press.princeton.edu/titles/8359.html Einstein on Politics: His Private Thoughts and Public Stands on Nationalism, Zionism, War, Peace, and the Bomb], Princeton University Press|כיוון=שמאל}} שהופנו במקור ל"National Labor Comittee of Palestine" ב[[ניו יורק]] (17 באפריל [[1938]]):
{{ציטוט|תוכן=אני אעדיף בהרבה לראות הסכם סביר עם הערבים על בסיס דו-קיום מאשר את היווצרותה של מדינה יהודית. מלבד השיקולים הפרקטיים, המודעות שלי לטבע המהותי של היהדות נוגד את הרעיון של מדינה יהודית עם גבולות, צבא, ומידה של כח זמני, צנוע ככל שיהיה. אני חושש מהנזק הפנימי שהיהדות תכיל – במיוחד מההתפתחות של לאומיות [[צרות אופקים|צרת-אופקים]] במסגרת עמנו אנו, כאשר עם לאומיות מסוג זה נאלצנו להילחם כשלא הייתה לנו מדינה יהודית.}}
 
▲איינשטיין שלל את דרכן של מחתרות ה[[לח"י]] וה[[אצ"ל]], וראה בהן "פושעים".{{הערה|שם=LTR-ref7|[http://www.deiryassin.org/einstein.html letter by Einstein]|כיוון=שמאל}} כן חתם על מכתב ל[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]] (4 בדצמבר [[1948]]) שבו כ-25 יהודים בולטים גינו את [[תנועת החרות]] בראשותו של [[מנחם בגין]] וכתבו שהם מודאגים מכך שהתנועה תקבל תמיכה, כמו כן תיארו אותה כמאמצת {{ציטוטון|"תערובת של [[לאומנות]] קיצונית, מיסטיקה דתית ועליונות של גזע}}".
כדמות בולטת בעם היהודי זכה איינשטיין בשנת [[1952]] להצעה מ[[דוד בן-גוריון]] לכהן כ[[נשיא מדינת ישראל|נשיאה]] השני של [[ישראל|מדינת ישראל]], אך הוא ביקש לדחותה משום רצונו להקדיש את כל כוחותיו למדע.{{הערה|{{בלוג ארכיון צה"ל|התכתבות ושיחות עם אלברט איינשטיין בנוגע להצעה לכהן כנשיא המדינה|90164}}}}▼
 
▲כדמותלאחר בולטתמותו בעםשל היהודי זכה איינשטייןויצמן, בשנת [[1952]], להצעההציע מ[[דוד בן-גוריון]] לכהןלאיינשטיין כהן כ[[נשיא מדינת ישראל|נשיאה]] השני של [[ישראל|מדינת ישראל]], אך הוא ביקשדחה את לדחותהההצעה משום רצונו להקדיש את כל כוחותיו למדע.{{הערה|{{בלוג ארכיון צה"ל|התכתבות ושיחות עם אלברט איינשטיין בנוגע להצעה לכהן כנשיא המדינה|90164}}}}
בן-גוריון סבר כי איינשטיין מתאים לעמוד בראש מדינת ישראל, משום שהוא "גדול הדורות וגדול האנושות". נשיאות מדינת ישראל היא "סמל של עם ישראל כולו" ומשום כך "צריך לחפש את האישיות (היהודית) הגדולה ביותר שיש למצוא על כדור הארץ... איש־הרוח הוא שצריך לסמל מדינתנו".{{הערה|[[מיכאל בר-זוהר]], '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק טו, עמ' 939.}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אלברט_איינשטיין"