החרמת ישראל בספורט – הבדלי גרסאות

[[ההתאחדות לכדורגל בישראל]] הייתה חברה ב[[קונפדרציית הכדורגל של אסיה]] בשנים 1974-19541954–1974. בעקבות [[החרם הערבי]] על ישראל, מדינות ערביות ומוסלמיות סירבו להתחרות נגד ישראל. ב[[מוקדמות מונדיאל 1958]] שולבה ישראל בבית עם מתחרות מ[[אפריקה]] ומ[[אסיה]]. ישראל העפילה אוטומטית לסיבות השני עקב פרישתה של [[טורקיה]] מהתמודדות מולה. [[אינדונזיה]] פרשה לאחר ש[[פיפ"א]] דחתה את בקשתה לשחק מול ישראל במיקום נייטרלי. ישראל העפילה לסיבוב האחרון אוטומטית, ובעקבות פרישת [[מצרים]] גם סודאן העפילה אוטומטית. סודאן סירבה לשחק נגד ישראל, כך שמבחינה טכנית ישראל הייתה אמורה להעפיל אוטומטית. אולם, לפני תחילת טורניר המוקדמות קבעה פיפ"א שנבחרת לא תוכל להעפיל אם לא שיחקה לכל הפחות משחק אחד (למעט האלופה המכהנת והמארחת), ולפיכך ישראל הייתה צריכה להשתתף במשחק אחד לפחות. בשל כך הוגרלה ישראל מול [[ויילס]], הפסידה ולא העפילה ל[[מונדיאל]]. בשנת 1974 הורחקה ישראל מקונפדרציית הכדורגל של אסיה, בלחץ מדינות ערב{{הערה|[https://news.google.com/newspapers?id=RNRYAAAAIBAJ&sjid=HOUDAAAAIBAJ&pg=4321%2C5571494 aust-asia bid fails], באתר סידני מורנינג הראלד, פורסם במקור 16 בספטמבר 1974}}. ישראל שהייתה ללא התאחדות יבשתית שיחקה במוקדמות המונדיאל נגד קבוצות מאירופה, ולאחר מכן הועברה לשחק בבית ה[[אוקיאניה|אוקיאני]] הכולל את נבחרות [[אוסטרליה]] [[ניו זילנד]] ו[[פיג'י]]{{הערה|{{דבר ראשון|יאיר צוקר, צור רוזנצוויג וליאור ברטל|מיוחד: המנצחים והמפסידים בשבעת העשורים הראשונים של ישראל|121682}}}}.