אולוס גביניוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 24:
לאחר ניצחונו גביניוס הגיע למסקנה שכדי להכפיף את יהודה למרותה של רומא הוא יצטרך לנקוט צעדים יותר קיצוניים - על הבסיס הרעיון של [[הפרד ומשול]] ועל המודל של הכיבוש הרומאי ב[[מוקדון]], גביניוס פירק את ממלכת יהודה [[הסדרי גביניוס|וחילק אותה]] לחמישה מחוזות (סנהדריות{{הערה|מהמילה היוונית 'סינהדריון', שפירושה בהקשר זה: מועצה.}}) נפרדים: ירושלים, [[יריחו]], [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], [[חמתן]] שבעבר הירדן וגָדָרָה{{הערה|לגבי זיהויו של המחוז החמישי נחלקו דעות החוקרים. בכתבי היד הקדומים של מלחמת היהודים וקדמוניות היהודים ישנם נוסחים שונים לשם מחוז זה, דוגמת 'גדרה' או 'גדורה', וב' קנאל משער שבעל הנוסח 'גדורה' הוסיף בטעות את האות היוונית גמה, והוא קורא 'אדורה', כלומר הכוונה לאדוריים.}} (או אולי "גָזָרָה", כלומר - [[גזר]]). מטרת גביניוס בחלוקה זאת הייתה לפורר את האחדות הלאומית היהודית שהייתה מקור כוחו של רוח המרד כנגד שלטון רומא{{הערה|1=[[אברהם שליט]], "המשטר הרומאי בארץ ישראל", עמ' 34.}}. לפי גישה אחרת/נוספת במחקר, גביניוס ביקש לייצב את המצב יהודה ולחזק את השלטון, ובהכירו את חולשותיו של הורקנוס, חילק את הארץ למתחריו העיקריים (פיתולאוס, אנטיפטרוס ומליכוס){{הערה|על פי ב' קנאל, "חלוקתו של גביניוס", עמ' 168-175.}}.
אולם צעדיו של גביניוס לא השקיטו את המרדנות היהודית, בשנת 56 לפנה"ס ברח המלך לשעבר אריסטובולוס השני{{הערה|שם=דיו קסיוס, 39, 56, 6|[[דיו קסיוס]], [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/39*.html#56.6 היסטוריה רומאית, ספר 39, פרק 56, סעיף 6].}} ובנו [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] משביים ברומא ועשו דרכם ליהודה. ביהודה הם זכו לתמיכתו הרחבה של העם והחלו במלאכת ההכנה למלחמה, אריסטובולוס השתלט על אלכסנדריון והחל בביצורו אולם משלמד על התקרבותו של גביניוס לקראתו נסוג לעבר מכוור, הרומאים רדפו אחריו ובקרב
אחרי הניצחון על היהודים גביניוס פנה למימוש תוכניתו לפלישה ל[[האימפריה הפרתית|אימפריה הפרתית]]
גביניוס פלש למצרים למרות ההתנגדות של הסנאט והאזהרות כנגד צעד כזה שנמצאו ב[[ספרי הסיבילות]], הוא שלח את [[מרקוס אנטוניוס]] להשתלט על המעברים החשובים לתוך מצרים ואחרי שהוא כבש את [[פלוסיון]] (כיום בלוזה) בעזרתו של [[אנטיפטרוס האדומי|אנטיפטרוס]] ששכנע את חיל המצב היהודי שהוצב שם לא לגלות התנגדות לרומאים, גביניוס פלש לפנים הארץ. המלך ארכלאוס נהרג ו[[אלכסנדריה]] נכבשה, לאחר המלחמה גביניוס החזיר את הארץ לשלטונו של תלמי השנים עשר.
| |||