רבי ישמעאל ברבי יוסי – הבדלי גרסאות

ב[[מדרש]] [[תנחומא]] מסופר שנתנו לו את [[ראשית הגז]], אחת מ[[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שופטים, [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/48.htm סימן ח']}}, אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו [[כהן]]{{הערה|{{בבלי|שבת|קיח|ב}}}}, יש הטוענים{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב [[בן ציון אלקלעי]]|כסאות למשפט|191429|ירושלים, ה'תרס"ג, שער ב' פרק ה', עמוד כ"ד||עמוד=56}}}} שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם [[רבי ישמעאל בן אלישע]], אשר מסופר עליו סיפור דומה ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קה|ב}}}}.

==יחסיו עם רבי יהודה הנשיא==

 

אף על פי שהוא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, הם התייחסו זה לזה כחברים. בתלמוד מוזכר שהם התייעצו זה בזה בהלכות [[איסור ריבית]], והתחשבו זה בדעתו של זה. על פי ההלכה מותר להלוות כסף לסוחרים שקונים תבואה במחיר זול ומוכרים אותה במחיר יקר יותר, ובתנאי שיעניקו למלווה עצמו את הסחורה במחיר זול יותר. בתלמוד הוסבר כי מותר לעשות כך מפני שתי סיבות: 1. הרווח במחיר הזול המוענק לסוחר קשור ישירות גם למלווה, שכן סוחר שברשותו כסף מזומן בכמות גדולה מוכר כסוחר בקלות ומוענקת לו סחורה במחיר סיטונאי. 2. מכיוון שהמוכרים יודעים שהקונה מוכר חלק מהסחורה במחיר הקרן הם מוכרים לו את הסחורה במחיר זול יותר - בלית ברירה - כדי שימשיך לקנות אצלם. אחד מהזוג (רבי יהודה ורבי ישמעאל ברבי יוסי - שתי גרסאות בדבר) רצה לנהוג כך גם בנוגע למסחר בבגדי פשתן או בנוגע לגרוטאות (מטילי מתכת), וחבירו לא הרשה לו בטענה שהטעמים המוזכרים לעיל אינם רלוונטיים במסחר כזה שאינו קבוע ואין בו תועלת מהכרת הסוחרים על ידי מעותיהם וכן לגבי המוכרים שאינם חפצים ל"השקיע" ולהוזיל את המחיר לסוחר שממילא אינו עוסק במסחר בקביעות{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|עג|א}}.}}