אלברט איינשטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרחבה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 97:
ב-1930 רשם בארצות הברית פטנט על המצאת "[[המקרר של איינשטיין]]", פרויקט שעליו עבד עם [[לאו סילארד]].
===
[[קובץ:Альберт Эйнштейн прибывает в Америку из нацистской Германии в 1933 году.ogv|ממוזער|שמאל|thumbtime=7|{{סרטונים}} אלברט איינשטיין מגיע לארצות הברית בשנת 1933 מ[[גרמניה הנאצית]] - וידאו|270px]]
[[קובץ:Citizen-Einstein.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איינשטיין מקבל תעודה המאשרת את האזרחות האמריקנית שלו מידי השופט פיליפס פורמן בשנת 1940, ובמקביל שומר על האזרחות השווייצרית שלו.]]
[[קובץ:Albert Einstein Head.jpg||שמאל|ממוזער|250px|איינשטיין ב-1947]]
בשנת [[1932]] יצא לארצות הברית. בעת עלייתו של [[אדולף היטלר|היטלר]] לשלטון בשנת [[1933]], היה איינשטיין במסע הרצאות ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]]. שנה אחרי כן שדדו ה[[נאצים]] את רכושו, נטלו ממנו את משרתו ושללו גם את אזרחותו. מדינות רבות הציעו לו מקלט, ואליהן הצטרף גם [[היישוב היהודי בארץ ישראל]]. איינשטיין החליט להגר ל[[ארצות הברית]] ולשם כך השתמש
=== מלחמת העולם השנייה ===
בשנת [[1939]] שוכנע על ידי עמיתו, [[לאו סילארד]], לכתוב איגרת ("[[מכתב איינשטיין-סילארד]]") לנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] בדבר אפשרויות המחקר האטומי ופיתוח הנשק הגרעיני,{{הערה|[[s:en:Einstein-Szilard letter|תוכן המכתב]]}} וזאת אף על פי שהגדיר את עצמו כ"[[פציפיזם|פציפיסט]] לוחם", אך "לא מובהק". איינשטיין חשש כי חוקרים אחרים
בשנת [[1940]] קיבל איינשטיין אזרחות אמריקנית, תוך שהוא שומר על האזרחות השווייצרית שלו. בשנת [[1945]] יצא איינשטיין לגמלאות מהפקולטה של המכון למדעים מתקדמים אך המשיך להחזיק במשרדו עד יום מותו. ב-[[1946]] נעשה איינשטיין יושב ראש של ועדת החירום של מדעני האטום, והאיץ ב[[או"ם]] לכונן ממשלה עולמית כדי לשמור על השלום. ב-[[18 במרץ]] [[1950]] הוא חתם על צוואתו האחרונה ומינה את אוטו נתן והלן דוקאס לנאמני העיזבון.▼
===מותו===
▲
בשנת 1948 התגלתה אצל איינשטיין, תוך כדי ניתוח מסיבה אחרת, [[מפרצת בטנית באבי העורקים]] (abdominal aortic aneurysm). בטיפול שהיה מקובל אז הוקפה המפרצת בעטיפת-מגן מצלולוז, שהייתה אמורה למנוע את המשך התרחבותה; ב-1954 הוא פיתח [[אנמיה]] המוליטית. אלברט איינשטיין נפטר בפרינסטון ב-[[18 באפריל]] [[1955]], כתוצאה מ[[דימום פנימי]] בעקבות פקיעת המפרצת ב[[אבי העורקים]]. כשהובהל לבית החולים, לקח עמו טיוטת נאום שהיה אמור לשאת בטלוויזיה לכבוד [[יום העצמאות]] השביעי של מדינת ישראל, אך הוא מת בטרם הספיק לסיים את ה[[טיוטה]]. לצדו נכחה ה[[אח (מקצוע)|אחות]] שטיפלה בו באחרית ימיו. היא העידה כי הוא מלמל מספר מילים בגרמנית, אותן לא יכלה להבין, ואז נפטר. מאחר שלא רצה שאנשים יסגדו לעצמותיו, ביקש ב[[צוואה|צוואתו]] ש[[שריפת גופה|גופו יישרף]] ואפרו יפוזר אל נהר לא ידוע ב[[ניו ג'רזי]].
|