החזית הירדנית במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

הכוח הלוחם המרכזי שעמד לרשות פיקוד המרכז היה [[עוצבת המפץ|אוגדת המילואים 146]], בפיקודו של [[תת-אלוף]] [[משה פלד (אלוף)|משה פלד]]. האוגדה כללה חטיבתשתי חטיבות שריון ([[חטיבת אגרוף הברזל|חטיבה 205]] ו[[עוצבת הסוס הדוהר|חטיבה 217]]) ובהובהן שלושה [[גדוד]]י [[טנק]]ים כל אחת, חטיבה ממוכנת ([[חטיבה 670]]) ובה גדוד טנקים ושני גדודי [[חיל רגלים ממוכן|חרמ"ש]], וכן [[גדוד סיור]] משוריין ([[גדס"ר 288]]) ואגד [[ארטילריה|ארטילרי]]. אוגדה זו הועברה מידי פיקוד המרכז עם תחילת המלחמה: בבוקר ה-[[7 באוקטובר]], לאור המצב הצבאי החמור שהתפתח בחזית רמת הגולן, הורה הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] לשגר את האוגדה לצפון. חטיבה 217 נשלחה לסיני. גדוד הטנקים של חטיבה 670 נלקח מן האוגדה ונשאר בפיקוד המרכז.

*שני גדודי טנקיםטנקי "[[שרמן M50/M51|סופר שרמן]]" – גדוד הטנקים 268 של מ[[עוצבת מרכבות הברזל|חטיבה 670]] (שאורגן במסגרת כוח [[עתודה (צבא)|עתודה]] פיקודי בפיקוד אל"ם [[משה יוסף (קצין)|משה יוסף]]) וגדוד השריון הפיקודי 182.

גדוד השריון הפיקודי 182 הוצב בעורף הג'יפתליק. חטיבה 9100 החדשה, שהתארגנה ב[[מישור אדומים]], נפרסה כדי לתגבר את מערכי ההגנה לאורך הציר מיריחו לירושלים והציר מיריחו לרמאללה, שגם דרכו ניתן היה לתקוף את ירושלים.