|
====שינוי סדרי השלטון ביהודה====
לאחר ניצחונו, גביניוס שינה את סדרי השלטון ביהודה. על אירוע זה כתב יוסף בן מתתיהו{{הערה|קדמוניות היהודים, יד, ה, ד}}:
:"אז השיב גביניוס את הורקנוס לירושלים וימסור בידו את כל משמרת המקדש, (ויעש חדשה בארץ) ויחלק את הסנהדרין לחמשה, וישם את האחת בירושלים והאחת בגדרה, והשלישייה באמאטהוס, הרביעית ביריחו, והחמשית בצפורי בארץ הגליל. ככה אבדו היהודים את כסאכיסא ממלכתם ויהיו מעתה לממשלה אריסטאקראטית.״
בקרב החוקרים מקובלת הדיעההדעה שגביניוס ביקש להחליש את השלטון ביהודה, ועל הבסיס הרעיון של [[הפרד ומשול]] ועל המודל של הכיבוש הרומאי ב[[מוקדון]], פירק את ממלכת יהודה [[הסדרי גביניוס|וחילק אותה]] לחמישה מחוזות (סנהדריות{{הערה|מהמילה היוונית 'סינהדריון', שפירושה בהקשר זה: מועצה.}}) נפרדים: ירושלים, [[יריחו]], [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], [[חמתן]] שבעבר הירדן וגָדָרָה{{הערה|לגבי זיהויו של המחוז החמישי נחלקו דעות החוקרים. בכתבי היד הקדומים של מלחמת היהודים וקדמוניות היהודים ישנם נוסחים שונים לשם מחוז זה, דוגמת 'גדרה' או 'גדורה', וב' קנאל משער שבעל הנוסח 'גדורה' הוסיף בטעות את האות היוונית גמה, והוא קורא 'אדורה', כלומר הכוונה לאדוריים.}} (או אולי "גָזָרָה", כלומר - [[גזר]]){{הערה|[[אברהם שליט]], "המשטר הרומאי בארץ ישראל", עמ' 34.}}. לפי גישה אחרת במחקר, גביניוס ביקש לייצב את המצב יהודה ולחזק את השלטון, ובהכירו את חולשותיו של הורקנוס, חילק את הארץ למתחריו העיקריים (פיתולאוס, אנטיפטרוס ומליכוס){{הערה|ב' קנאל, "חלוקתו של גביניוס", ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, י"ח, ג'-ד', 1954, עמ' 168-175.}}.
[[יצחק אייזיק הלוי]] טוען שגביניוס כלל לא החליש את שלטונו של הורקנוס, אלא לבקשת הורקנוס ואנטיפטר, שלל מה[[סנהדרין]] את הסמכויות המדיניות שלה ובכך חיזק את השלטון של הורקנוס ואנטיפטר{{הערה|שם=דורות ראשונים|[[יצחק אייזיק הלוי]], דורות ראשונים, חלק ראשון, פרקים י"ב-ט"ו, עמודים 53-70}}.
|
