דרבנן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עריכה
שורה 1:
 
'''דְרַבָּנָן''' (או: '''מִדְּרַבָּנָן'''; בעברית: "של [[רב]]ותינו") הוא הגדרה של מקור אפשרי להוראות [[הלכה|הלכתיות]] ב[[יהדות]]. ההלכות מדרבנן שנחשבות לחוקים ש[[חכמים]] הוסיפו על גבי מערכת ההלכות דאורייתא ("[[תקנת חכמים|תקנות חכמים]]").

להבחנה בין הלכות בעלות תוקף מדאורייתא לעומת הלכות בעלות תוקף מדרבנן משמעויות מעשיות ב[[פסיקת הלכה|פסיקת ההלכה]].
 
==הגדרת מושגים==
שורה 16 ⟵ 18:
 
==השתלשלות תקנות חכמים==
מקור ההוראות שנוספו מדרבנן אינו בנקודה היסטורית אחת. [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]] מייחסת כמה מהתקנות ל[[דמות מקראית|דמויות מקראיות]] שונות, ובהן [[משה]], [[שלמה]] ו[[עזרא]]. תקנות אחרות מיוחסות לחכמים מסוימים שפעלו ב[[תקופת בית שני]] או בתקופה שלאחר [[חורבן בית שני|החורבן]].

לגבי רוב הדינים דרבנן אין מסורת מפורשת המתייחסת לזמן שבו הן נתקנו, אך בדרך כלל ה[[תלמוד]] ושאר הספרות ההלכתית עוסקים בתקנות המיוחסות על ידם לתקופת ה[[תנא]]ים או מוקדם יותר.
 
== דין דרבנן ==
כאמור דינים דרבנן הן דינים שאין להם מקור בתורה שבכתב או בעל פה, והם ניתקנו על ידי חז"ל בדורות שלאחר מתן תורה. רבים מגזירות חז"ל ניתקנו על מנת להרחיק את האדם מלעבור על איסור דאורייתא. כך למשל מופיע בתחילת מסכת ברכות שתיקנו חז"ל לקרוא קריאת שמע של ערבית עד חצות הלילה, על אף שמהתורה זמנה הוא עד הבוקר על מנת "להרחיק את האדם מן העבירה". טעם התקנה הוא על מנת שאדם לא ילך לישון קודם שקרא קריאת שמע, כאשר בדעתו לקרואה בהמשך הלילה, ויתכן שיגרר בשנתו עד הבוקר וימנע מלקרוא קריאת שמע.
 
בופסקים ובתלמוד מובאים כמה הבדלי דינים שמייחדים דינים דרבנן:
 
* [[גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה|גזירה שאים הציבור יכול לעמוד בה]] - חז"ל אינם גוזרים גזירה, כאשר על פי הנראה רוב הציבור יתקשו לקיימה.
* [[ספק (הלכה)|ספק]] - כאשר מסופק לאדם אם קיים מצווה מדרבנן, הוא אינו חייב לחזור ולעשותה, מטעם [[ספקא דרבנן לקולא|ספק דרבנן לקולא]].
 
==ראו גם==