צד א' וצד ב' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמפל (שיחה | תרומות)
מ תקלדה
שורה 6:
במחצית הראשונה של המאה העשרים, כשעוד השתמשו בתקליטי "[[שלאק]]" 78 [[סל"ד]], המושגים צד א' וצד ב' התייחסו רק לפן הפיזי של הסינגל. התקליטים היו מגיעים לתחנות הרדיו והשדרנים היו מנגנים את השירים משני הצדדים ללא הבחנה. בתחילת שנות החמישים, עם המצאתם של תקליטי ה"ויניל" 45 סל"ד, הופיעו הסינגלים הראשונים. בתחילה חברות התקליטים היו שמות בכל צד שיר אחד בצורה אקראית. כך נוצר לעיתים מצב שבו יצאו סינגלים ששני השירים שהופיעו על גבי שני צדיהם הפכו ללהיטים.
 
במהלך השנים, עם התבססותם של תקליטי ה"[[תקליט|ויניל]]" כמדיה המקובלת להפצת מוזיקה, הופיעו [[אלבום מוזיקה|אלבומי המוזיקה]] הראשונים. מאז נהוג שבמקביל להוצאת אלבום מוזיקה חדש ובמהלך מספר חודשים אחריו מוציאים מספר סינגלים, בדרך כלל שלושה או ארבעה סינגלים במרווח של חודשיים-שלושה אחד מהשני. על גבי כל סינגל הופיע על צד א' שיר מהאלבום שנועד להיות להיט. לעומת זאת, על צד ב' היה שיר שלא נכנס לאלבום, [[קטע אינסטרומנטלי]], או שיר שלא התאים להשמעה ברדיו.
 
עם התחלת השימוש ב[[קלטת שמע|קלטות שמע]] ואחר כך ב[[תקליטור]]ים, ההבחנה הטכנית בין צד א' וצד ב' הפכה לחסרת משמעות. בתחילה עוד יצאו קלטות כסינגלים במתכונת של תקליטים (שיר אחד בכל צד), אך בהמשך שיטת ה"מַקְסִי-[[סינגל|סִינְגֵל]]" (סינגל שמכיל שלושה-ארבעה שירים ולא שניים) הפכה למקובלת יותר, והשימוש בהן כ"סינגל" רגיל נעלם מן התעשייה. בתחילת [[שנות התשעים]] התקליטור הפך לתקן המדיה הסטנדרטי להפצת מוזיקה. מאחר שלתקליטור אין צדדים, המושגים הטכניים צד א' וצד ב' נעלמו. אמנם עדיין מפיצים סינגלים על-גבי תקליטים, אך בקנה מידה מצומצם, ואופן הפצה זה נועד בעיקר למעריצים או ל[[תקליטן|תקליטנים]]. עם הופעתן של ההורדות החוקיות ו[[הזרמת מדיה|הזרמת המדיה]], הסינגל הלך ונעלם מבחינה פיזית. למרות זאת, המונח צד ב' שימש זמן רב את ה[[אמן (אמנות)|אמנים]] ואת מפיצי המוזיקה כשם כולל לכל קטעי הבונוס שמצורפים לשיר העיקרי.
 
==משמעותו של צד ב'==
שורה 18:
*שיר שלא הושלם לפני הפצת האלבום
 
מאחר ששני הצדדים של הסינגל מתחלקים שווה בשווה ב[[תמלוגים]], יוצרים ניסו להכניס את שריהם לצד ב' של אמן פופולרי, ובכך למעשה מרוויחים כסף ופרסום מהפופולריות של צד א'. לעיתים רחוקות קורה שצד ב' הופך להיות הלהיט ולא צד א'. מצב זה התרחש בעיקר כששדרני הרדיו העדיפו את צד ב' על פני צד א' והעדיפו להשמיע אותו. לעיתים עוד יותר רחוקות קורה מצב בו שני השירים באיכות גבוהה והסינגל יוצא כאשר על גביו שני להיטים פוטנציאליים. כזה נקרא "צד א' כפול". במקרה הזה לשני השירים מצולם "[[וידאו קליפ|וידאו-קליפ]]" ושניהם מנוגנים ברדיו. לעיתים יותר נדירות אמנים מוציאים "צד א' משולש" ועליו שלושה להיטים פוטנציאליים. תופעה זו גררה אחריה תופעה נגדית והומוריסטית של הוצאת צד ב' כפול. בנוסף, לעיתים אמנים מוציאים שירים כ"צד ב'" ובהמשך מקליטים אותם מחדש או עושים להם "רמיקס" חדש, ומפיצים אותם כרצועה באלבום ואף כצד א'.
 
==סוגי חומרים מוזיקליים משניים שאינם צד ב'==