שימור מבנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
~השמח בחלקו (שיחה | תרומות) לשכתוב + הסרת הרבה קטגוריות שגויות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:rechter.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אדריכלות לבנה, זאב רכטר]]
לארץ ישראל מורשת היסטורית רבת שנים וקורות ההתיישבות בה נמשכות על פני חמשת אלפים שנה. תרבות הבנייה של העת העתיקה בארץ ישראל מעוגנת ב"חוק העתיקות", הדן ומבטיח את קיומם של מבנים ואתרים שנבנו עד שנת 1700.▼
מאז, במרוצת המאות האחרונות, התרחשו תהליכים חשובים בתולדות הארץ והיישוב, אשר יצרו מסגרות חברתיות שהשפיעו על טיפוסי היישובים שקמו בארץ ישראל. המבנים והאתרים, שהם תולדה של התהליכים האלה, נותרו ללא הגנה חוקית. ▼
ההתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים התגברה בעקבות הרס אתרים היסטוריים במשך עשרות שנים, במיוחד אובדן בניין הגימנסיה הרצליה בתל אביב, והובילה להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, בחסות וועדת החינוך של הכנסת והחברה להגנת הטבע. ▼
==הגדרת השימור==
שורה 35 ⟵ 30:
בנוסף יש למנות את הרווח התרבותי האסתטי הסביבתי, ואת מינוף השימור כאמצעי לחינוך ופנאי.
==שימור בישראל==
▲לארץ ישראל מורשת היסטורית רבת שנים וקורות ההתיישבות בה נמשכות על פני חמשת אלפים שנה. תרבות הבנייה של העת העתיקה בארץ ישראל מעוגנת ב"חוק העתיקות", הדן ומבטיח את קיומם של מבנים ואתרים שנבנו עד שנת 1700.
▲מאז, במרוצת המאות האחרונות, התרחשו תהליכים חשובים בתולדות הארץ והיישוב, אשר יצרו מסגרות חברתיות שהשפיעו על טיפוסי היישובים שקמו בארץ ישראל. המבנים והאתרים, שהם תולדה של התהליכים האלה, נותרו ללא הגנה חוקית.
▲ההתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים בני עשרות ומאות שנים התגברה בעקבות הרס אתרים היסטוריים במשך עשרות שנים, במיוחד אובדן בניין הגימנסיה הרצליה בתל אביב, והובילה להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, בחסות וועדת החינוך של הכנסת והחברה להגנת הטבע.
==ראו גם==
| |||