ויקיפדיה

פמיניזם דתי (יהדות) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏השפעה ופעילות של הפמיניזם הדתי: נשות הכותל זה ארגון רפורמי מובהק פמיניזם אורתודוקסי בשונה מהכתוב לא שואף ליצור שוויון בעולם ההלכה היבשה כגון תפילין וכיוצב בשונה מהרפורמים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מ עריכה וסדר , הערך מאד מבולגן..
שורה 1:
'''פמיניזם דתי''' הוא זרם [[אידאולוגיה|אידאולוגי]] המבקש לשלב ערכים [[פמיניזם|פמיניסטיים]] עם המחשבה וה[[הלכה]] [[יהדות|היהודיות]], וכוללוליצור בתחומוהזדמנויות תתי-זרמיםדתיות מגווניםרחבות יותר לנשים יהודיות.{{הערה|שם=הערה תתמספר 20190118113053:3|{{צ-זרםמאמר|מחבר=פרזיגר, מרכזיאדם|שם=פמיניזם, בפמיניזםמינות הדתיוגבולות שואףהאורתודוקסיה ליצורהיהודית הזדמנויותבארה"ב|כתב דתיותעת=רוח רחבותחדשה יותרבארמון לנשיםהתורה|עמ=327–372|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=2018}}}} יהודיות. תת-זרם אחרשל הפמיניזם הדתי סבור כי העובדה שהפסיקה הייתה נתונה רובה ככולה בידיים [[איש|גבריות]] גרמה לכך [[הלכה|שההלכה]] מפלה נשים ושואף לשנות זאת.
 
{{קישורי פורטל|פמיניזם}}
 
== היסטוריה ==
== התפתחות הפמיניזם היהודי ==
סימנים ראשונים לשינוי הנוגע למעמד האישה בחוגים היהודיים המסורתיים ניתן למצוא בפוליןב[[פולין]] לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם ייסודה של רשת בתי הספר והסמינרים לנשים [[בית יעקב]], בברכת רבנים בני סמכא ומכובדים ביותר. תוכנית הלימודים במערכת החינוך העל-יסודית לנשים ובמסגרות להכשרת מורות של בית יעקב כללה לימוד אינטנסיבי של [[הלכה]] מעשית ושל טקסטים [[מקרא]]יים.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3}} [[ישעיהו ליבוביץ]] טען כי נושא 'האישה ביהדות' הוא עניין חיוני ליהדות בעולם המודרני, יותר מכל הבעיות המדיניות של העם ומדינתו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ליבוביץ, ישעיהו|שם=מעמדה של האישה ביהדות|כתב עת=אמונה, היסטוריה וערכים|עמ=71|מו"ל=אקדמון|שנת הוצאה=1982}}}}▼
גרסאות שונות של התאולוגיה הפמיניסטית קיימות בקהילות יהודיות. חלקן מקדמות את הרעיון של האלוהות הנשית, הנקבית, כולל פנייה לאל בלשון נקבה כשפה פמיניסטית בכלל, ובתוך הסידור בפרט. האקטיביזם היהודי פמיניסטי הפנים-אורתודוקסי מתמקד על פי רוב בפיתוח מרחב ההזדמנויות הדתי לנשים ובמאבק באי השוויון החברתי.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3|{{צ-מאמר|מחבר=פרזיגר, אדם|שם=פמיניזם, מינות וגבולות האורתודוקסיה היהודית בארה"ב|כתב עת=רוח חדשה בארמון התורה|עמ=327–372|מו"ל=אוניברסיטת בר-אילן|שנת הוצאה=2018}}}}
 
הארגון הפמיניסטי-אורתודוקסי הראשון, [[המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודיה|המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה]], הוקם באנגליה על ידי ליזי הנדס (Lizzie Hands) ב-[[20 ביולי]] [[1922]] לנוכח בעיית הנשים ה[[עגינות|עגונות]] ומסורבות הגט.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4|{{צ-מאמר|מחבר=שילה, מרגלית|שם=פמיניזם ואורתודוקסיה: המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה|כתב עת=[[ציון (כתב עת)|ציון]]|עמ=203–224|מו"ל=החברה ההיסטורית הישראלית|שנת הוצאה=2006}}}} לדבריה, עשרים אלף נשים נותרו עגונות לאחר שבעליהם נעלמו ברחבי העולם במהלך מלחמת העולם הראשונה, והתופעה הובילה ל[[חילון]] ולהגירה. הארגון פעל למען נשים המקבלות על עצמן את ההלכה. יעדן הראשון היה לפרסם את העגינות בכל רחבי העולם ולהעלות מודעות לקשיים העומדים בפני העגונות כדי לגייס אנשים לסייע לפתרונם.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}} במסגרת פעילותה בארגון, הציעה לנדס הוספת תנאי לכתובה או הפקדת גט על תנאי כפתרון לבעיית העגינות וסירוב הגט, וכן תנאים למיגור תופעות החליצה וה[[פוליגמיה]]. 5 שנים לאחר מכן כבר נפרסה רשת הארגון בערים ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה. הדים לפעילות{{הבהרה}} הגיעו גם לפולין, יוגוסלביה ולדרום אפריקה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}} מחד, הנדס לא תבעה בריש גלי שוויון זכויות גורף לנשים יהודיות, מאידך, הדגישה את מה שראתה כמעמדן הנחות על פי ההלכה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}}▼
▲סימנים ראשונים לשינוי הנוגע למעמד האישה בחוגים היהודיים המסורתיים ניתן למצוא בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם ייסודה של רשת בתי הספר והסמינרים לנשים [[בית יעקב]], בברכת רבנים בני סמכא ומכובדים ביותר. תוכנית הלימודים במערכת החינוך העל-יסודית לנשים ובמסגרות להכשרת מורות של בית יעקב כללה לימוד אינטנסיבי של [[הלכה]] מעשית ושל טקסטים [[מקרא]]יים.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3}} [[ישעיהו ליבוביץ]] טען כי נושא 'האישה ביהדות' הוא עניין חיוני ליהדות בעולם המודרני, יותר מכל הבעיות המדיניות של העם ומדינתו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ליבוביץ, ישעיהו|שם=מעמדה של האישה ביהדות|כתב עת=אמונה, היסטוריה וערכים|עמ=71|מו"ל=אקדמון|שנת הוצאה=1982}}}}
 
[[ישעיהו ליבוביץ]] טען כי נושא 'האישה ביהדות' הוא עניין חיוני ליהדות בעולם המודרני, יותר מכל הבעיות המדיניות של העם ומדינתו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ליבוביץ, ישעיהו|שם=מעמדה של האישה ביהדות|כתב עת=אמונה, היסטוריה וערכים|עמ=71|מו"ל=אקדמון|שנת הוצאה=1982}}}}
[[התנועה הרפורמית]] הייתה החלוצה מבין הזרמים ה[[יהדות ארצות הברית|יהודיים-אמריקניים]] הליברליים להסמיך אישה לרבנות כבר בשנת 1972. ב-1983 הוכרע כי גם ב[[התנועה הקונסרבטיבית|תנועה הקונסרבטיבית]] יכולות נשים להיות מוסמכות לרבנות.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3}} בתקופה זו התעצמו המתחים גם בזרם האורתודוקסי ונשים מהענף המודרני בו החלו לקדם את הגברת השוויון הדתי בין המינים.▼
 
▲[[התנועה הרפורמית]] הייתה החלוצה מבין הזרמים ה[[יהדות ארצות הברית|יהודיים-אמריקניים]] הליברליים, [[התנועה הרפורמית]] הייתה החלוצה להסמיך אישה לרבנות כבר, בשנת 1972. ב-1983 הוכרע כי גם ב[[התנועה הקונסרבטיבית|תנועה הקונסרבטיבית]] יכולות נשים להיות מוסמכות לרבנות.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:3}} בתקופה זו התעצמו המתחים גם בזרם האורתודוקסי ונשים מהענף המודרני בו החלו לקדם את הגברת השוויון הדתי בין המינים.
▲הארגון הפמיניסטי-אורתודוקסי הראשון, [[המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודיה|המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה]], הוקם באנגליה על ידי ליזי הנדס (Lizzie Hands) ב-[[20 ביולי]] [[1922]] לנוכח בעיית הנשים ה[[עגינות|עגונות]] ומסורבות הגט.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4|{{צ-מאמר|מחבר=שילה, מרגלית|שם=פמיניזם ואורתודוקסיה: המועצה לשיפור המעמד המשפטי של האישה היהודייה|כתב עת=[[ציון (כתב עת)|ציון]]|עמ=203–224|מו"ל=החברה ההיסטורית הישראלית|שנת הוצאה=2006}}}} לדבריה, עשרים אלף נשים נותרו עגונות לאחר שבעליהם נעלמו ברחבי העולם במהלך מלחמת העולם הראשונה, והתופעה הובילה ל[[חילון]] ולהגירה. הארגון פעל למען נשים המקבלות על עצמן את ההלכה. יעדן הראשון היה לפרסם את העגינות בכל רחבי העולם ולהעלות מודעות לקשיים העומדים בפני העגונות כדי לגייס אנשים לסייע לפתרונם.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}} במסגרת פעילותה בארגון, הציעה לנדס הוספת תנאי לכתובה או הפקדת גט על תנאי כפתרון לבעיית העגינות וסירוב הגט, וכן תנאים למיגור תופעות החליצה וה[[פוליגמיה]]. 5 שנים לאחר מכן כבר נפרסה רשת הארגון בערים ברחבי אירופה, צפון אמריקה ואוסטרליה. הדים לפעילות{{הבהרה}} הגיעו גם לפולין, יוגוסלביה ולדרום אפריקה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}} מחד, הנדס לא תבעה בריש גלי שוויון זכויות גורף לנשים יהודיות, מאידך, הדגישה את מה שראתה כמעמדן הנחות על פי ההלכה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:4}}
 
המשנה הפוסט־מגדרית מובלת על ידי [[רחל אדלר]], יהודית פלסקו (Judith Plaskow) ומרתה אקלסברג (Martha Ackelsberg). לטענתן, החינוך ל[[נישואים|מוסד הנישואין]] המסורתי של איש ואישה הוא תופעה דכאנית־פטריארכלית שיש לחדול ממנה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רמון, עינת|שם=מחיר החופש|כתב עת=אקדמות|כרך=כ"ח|עמ=43–62|שנת הוצאה=2013}}}} בנוסף, הפמיניזם הדתי דורש 'תיקון עולם' מוסרי תוך עיצוב יהדות שוויונית. דרישה זו מחייבת תיקוני הלכה מתוך שיקולים פמיניסטיים בתחום ה[[גירושים|גירושין]] ובתחומים כלכליים. על פי משנתן של הפמיניסטיות הדתיות, הצורך בחידוש ומיגור העולם הישן לתיקונה המוסרי של התורה הוא משימה המוטלת על נשים וגברים כאחד.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:5|{{צ-ספר|מחבר=קהת, חנה|שם=פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת גמא|שנת הוצאה=2017|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/988868888|oclc=988868888}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Adler, Rachel|שם=Engendering Judaism: An Inclusive Theology and Ethics|מקום הוצאה=Philadelphia|מו"ל=The Jewish Publication Society|שנת הוצאה=1998}}}}
 
את ניצני הפמיניזם הדתי בישראל ניתן לראות בפעולתן של [[פנינה פלאי]], שהקימה לראשונה בישראל מנייני נשים שאף קראו בתורה, ושל פרופ' [[אליס שלוי]], לשעבר יו"ר [[שדולת הנשים בישראל]]. שלוי הייתה מנהלת של בית הספר התיכון הדתי לבנות [[פלך (בית ספר)|פלך]] ב[[ירושלים]] בין השנים 1975–1990, וחינכה את תלמידותיה להגשמה אישית באופן שוויוני לגברים.
 
בשלהי שנות ה-90 הובילה תאוריית ה[[פמיניזם הצטלבותי|פמיניזם ההצטלבותי]], המדגישה ייחודיות על בסיס זהויות, קבוצות נשים דתיות לדרישה בהכרתן כתת-קבוצה מיוחדת.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:5}} בשנת [[1997]] הוקם ארגון "[[קולך]]" על ידי [[חנה קהת]]., הארגוןאשר מאגד בתוכו כאלף חברות (נכון לשנת [[2004]]) וקוראקורא לשוויון מלא, בעיקר בתחומי הדת. הארגון מוציא עלוני פרשת שבוע שנכתבו בידי נשים, מארגן כנסים, פועלופועל לתיקוני חקיקה לטובת [[סרבנות גט|מסורבות גט]] ו[[עגינות|עגונות]] ועוד. בעקבות פעילות הארגון גבר העניין הציבורי בטענות ובדרישות הפמיניסטיות בקרב הציבור הדתי.על פי משנתן, הצורך בחידוש התורה ותיקוני ההלכה הן משימות המוטלות על נשים וגברים כאחד.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:5|{{צ-ספר|מחבר=קהת, חנה|שם=פורצות גדרות: חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת גמא|שנת הוצאה=2017|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/988868888|oclc=988868888}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Adler, Rachel|שם=Engendering Judaism: An Inclusive Theology and Ethics|מקום הוצאה=Philadelphia|מו"ל=The Jewish Publication Society|שנת הוצאה=1998}}}}
 
ב-[[2012]] הוקמה קבוצת ה[[פדלחו"שיות]] ("פמיניסטיות דתיות ללא חוש הומור"){{הערה|קפלן, אלעד, "מגדר, יהדות, אינטרנט - סמכות ופמיניזם דתי בסביבות מקוונות", אוניברסיטת בר-אילן תשע"ו}}{{הערה|Hunt, M.E. (2015). From Typewriters to Social Networking: A Feminist Organization's Techno History. Feminism and Religion in the 21st Century: Technology, Dialogue, and Expanding Borders, editor s Messina-Dysert, G and Radford-Ruether, R.. New York: Routledge. 69-76.|כיוון=שמאל}} ב[[פייסבוק]].{{הערה|[https://www.facebook.com/groups/352850698102983 קבוצת הפדלחו"שיות] באתר פייסבוק}} הקבוצה קיימה כנסים ארציים{{הערה|{{כיפה|מיה בודאי-פרידמן|קונגרס הפמיניסטיות הדתיות: "אנחנו מגזר חדש"|women/54947|6 בינואר 2014}}}} ושימשה מוקד לביקורת ודיון עד לסגירתה.{{הערה|{{סרוגים|הרב ברוך אפרתי|הרב אפרתי: פדלחושיות לא, פמינסטיות הלכתיות כן|68863-הרב-אפרתי-פדלחושיות-לא-פמינסטיות-הלכת|16 בפברואר 2014}}}}
 
== השפעה ופעילות של הפמיניזם הדתי ==
שורה 29 ⟵ 27:
{{הפניה לערך מורחב|תפילת נשים ביהדות}}
 
כם השנים התפתחו קבוצות תפילה נפרדות לנשים. בייחוד בולט הדבר בהתכנסות לצורך [[מקרא מגילה|קריאת מגילת אסתר]]. ישנן קבוצות שבהן נשים קוראות בתורה מדי שבת. כמו כן, נפתחו "מניינים שיתופיים" כגון [[שירה חדשה (ירושלים)|שירה חדשה]].
 
 
=== תפקידים בציבור הדתי ===
גם במעמדן של נשים בעולם המשפט חל שינוי. העיסוק של [[טוען רבני|טוענות רבניות]] ב[[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]] נפתח בפני נשים, לאחר מסלול לימודים במסגרת [[המכון להכשרת טוענות בית דין]]. נשים שהוכשרו לכך במדרשת נשמת משמשות [[יועצת הלכה|יועצות הלכה]] בתחום טהרת המשפחה, ומהוות כתובת נשית לשאלות הלכתיות בנושאים הקשורים לנשים. באוגוסט 2018 מונתה לראשונה אישה לתפקיד עוזרת משפטית ב[[בית הדין הרבני]].
שורה 46 ⟵ 42:
== פמיניזם בזרמים שונים ביהדות ==
=== פמיניזם אורתודוקסי ===
חלוקה מקובלת בקרב יהדות [[ארצות הברית]] היא בין [[אורתודוקסיה מודרנית|האורתודוקסיה המודרנית]] והאורתודוקסיה החרדית. האורתודוקסים המודרניים התפתחו על ידי יהודים משתלבים. אלה הם בני מהגרי יהודים שניסו לשלב בין אורח החיים הדתי לבין החברה האמריקאית. במסגרת מאמצי השילוב החלו יהודים אלה לפתח רמות שונות של מחויבות דתית לצד מאפייני התבדלות. האורתודוקסים החרדיםאשר צמחוצמחה מתוך הישיבות הליטאיות וחצרות החסידות מתוך חוויה הישרדותית ובמטרה להחיות מחדש את שהושמד בשואה, תוך ניתוק מהמגוון וההטרוגניות של מציאותם החדשה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Liebman, Charles|שם=Orthodoxy in American Jewish Life|כתב עת=The American Jewish Year Book|עמ=21–97|שנת הוצאה=1965}}}}
 
על פי גישה מקובלת ב[[חברת הלומדים]], האישה מתקיימת ביחס לגבר ולמענו - עזר כנגדו שנועד לתמוך בשליחותו הרוחנית בעוד היא דואגת לניהול הסביבה הגשמית.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:1|{{צ-מאמר|מחבר=צרפתי, אורלי ולירן-אלפר, דליה|שם=ניצני שיח נשי-פמיניסטי בעיתונות החרדית המסחרית|כתב עת=[[קשר (כתב עת)|קשר]]|כרך=40|עמ=126–138|מו"ל=אוניברסיטת תל-אביב|שנת הוצאה=2010}}}} מאז שנות התשעים חלו תמורות ב[[יהדות חרדית|חברה החרדית]], אשר הובילו לשינויים בהגדרת תפקידי האישה ולהופעת אידאולוגיות פמיניסטיות המתכתבות עם האידיאלים החרדיים ועם מבנה החברה החרדית. גידול דמוגרפי הוביל להתפשטות ההתיישבות החרדית לאזורים בהם נוצר מגע קרוב יותר עם הסביבה החילונית. קרבה זו כללה מפגש עם עולם הערכים החילוני-מודרני, ובכללם פמיניזם. כמו כן, תמורות כלכליות יצרו צורך בהכנסה נוספת. במובן מסוים, התפקיד המסורתי של תמיכה בבעל ללימוד התורה הוא זה שהוביל לכניסתן של נשים למעגל העבודה, על מנת שיוכלו לדאוג לרווחה כלכלית שתאפשר לבעל ללמוד ולילדים להתקיים ברווחה.{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:1}} היציאה למעגל העבודה יצרה צורך בהשכלה רחבה יותר בחלק מהמקרים, אתגר שיצר צורך בלמידת מקצועות שאינם בהכרח מזוהים עם תפקידים נשיים מסורתיים של טיפול בילדים והוראה. רכישת השכלה גבוהה ו/או מקצועית העמיקה את המפגש של נשים חרדיות עם העולם החיצוני. תמורות אלה יצרו חשיפה לערכים פמיניסטיים ומודעות לאפשרויות הפתוחות בפני נשים.
שורה 62 ⟵ 58:
 
כחלק מהפמיניזם הדתי התגבשה [[ליטורגיה]] המתחשבת במגדר, תוך פרשנות חדשה של טקסטים מסורתיים, יצירת מדרש נשים וטקסים חדשים לציון רגעים חשובים. הרבה הרפורמית אליז גולדשטיין (Elyse Goldstein) ערכה ופרסמה כתבים העוסקים בקריאה פמיניסטית של התורה ובפרשנות ההפטרות; בתפילה הרפורמית מוזכרות שמותיהן של גיבורות מקראיות כמו מרים, רות, דבורה, בנות צלפחד, ארבע האימהות, אביגיל ואסתר המלכה, וכך מתוקן חוסר האיזון המגדרי ביהדות המסורתית; כן חוברה כתובה שוויונית, בנוסף לטקס חתונה לא-אורתודוקסי (החסר תוקף משפטי בישראל).{{הערה|שם=הערה מספר 20190118113053:2}} הסידורים הקונסרבטיביים של מוריס סילברמן (Morris Silverman) והרב מיכאל גרץ שינו את המילים המסורתיות ב[[ברכות השחר]] מ'שלא עשני אישה', ל'איש/אשה, ישראל וחופשי'.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.stljewishlight.com/opinion/commentaries/article_c8986454-85df-11e8-b2ce-bb83d5ec9e06.html|title=Conservative movement is closing its gender gap, but there is still work to be done|last=JTA|first=Debra Newman Kamin and Alisa Pomerantz-Boro,|newspaper=St. Louis Jewish Light|language=en|access-date=2018-10-14}}}}{{הערה|[[דליה מרקס]], "[https://www.academia.edu/34191249/%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%AA_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95 שפתיהם דובבות: תפילות מגניזת קהיר בסידורי ימינו]", '''[[גנזי קדם (שנתון)|גנזי קדם]]''' יג (תשע"ז), עמ' 39–74.}}
 
לטענת התומכות במשנה הפוסט־מגדרית, בראשן [[רחל אדלר]], יהודית פלסקו (Judith Plaskow) ומרתה אקלסברג (Martha Ackelsberg), עצם החינוך ל[[נישואים|מוסד הנישואין]] המסורתי של איש ואישה הוא תופעה דכאנית־פטריארכלית שיש לחדול ממנה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רמון, עינת|שם=מחיר החופש|כתב עת=אקדמות|כרך=כ"ח|עמ=43–62|שנת הוצאה=2013}}}}
 
== יחס ההנהגה הדתית ==
שורה 83 ⟵ 81:
== ראו גם ==
* [[מעמד האישה ביהדות]]
* [[פוליגמיה ביהדות]]
* [[מדרשה תורנית לנשים]]
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פמיניזם_דתי_(יהדות)"