ברנרדינו דה סאגון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דורית (שיחה | תרומות)
מ למדתי משהו חדש, תודה אורי
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 15:
לאורח שנות חייו הארוכות חיבר דה סהגון מספר רב של יצירות ב[[נאהואטל]], [[ספרדית]] ו[[לטינית]]. יחד עם זאת, היצירה היחידה שראתה אור במהלך ימי חייו, במקסיקו בשנת [[1583]], הייתה ''Psalmodia cristiana y Sermonario de los Santos del año, en lengua mexicana, ordenado en cantares o psalmos para que canten los indios en los areytos que hacen en las Iglesias''. נוסף על זו חיבר דה סהגון את ''Incipiunt Epistola et Evangelia''; ''Evangelario en lengua Mexicana''; ''Sermonario de dominicas y de santos en lengua mexicana''; ''Postillas sobre las Epístolas y Evangelios de los Domingos de todo el año'' יחד עם תלמידיו מטלאטלולקו; את ''Tratado de la Retórica y Teología de la gente mexicana'', בשפת הנאהואטל; ''Coloquios y Doctrina Cristiana con que los doce frailes de San Francisco enviados por el papa Adriano VI y por el emperador Carlos V convirtieron a los indios de la Nueva España''; ''Arte de la lengua mexicana, con su vocabulario apéndiz''; ''Vida de San Bernardino de Siena'', בנאהואטל; ''Manual del Cristiano''; un ''Calendario''; ''Arte adivinatoria'' וכן את ''Vocabulario trilingüe'' - מילון תלת לשוני בנאהואטל, ספרדית ולטינית.
 
אולם יצירת המופת המונומנטאלית שלו, עליה שקד משך כשלושים שנה הייתה "ההיסטוריה של הדברים בספרד החדשה". יצירה זו היא אוסף של [[מסורת|מסורות]] שנמסרו לו בידי תלמידיו (הנקראים לעתים בשל כך "מודיעי סהגון") הכתובות בצורה אוהדת ומלאת כבוד. שלושה עותקים מהיצירה נשלחו ל[[מועצת האינדיאס]] (Consejo de las Indias) במטרה שיתפרסם, אולם אלו אורכבו ולא ראו אור מסיבות פוליטיות. שלושת העותקים הגיעו, בסופו של דבר, לספרייה המלכותית, שם שמור אחד מהעותקים עד היום. עותק אחר, המוכר בשם [[הקודקס הפלורנטיני]], עשה דרכו ל[[הספריה הלאורנטינית|ספריה הלאורנטינית]] (ב[[איטלקית]]: Biblioteca Medicea Laurenziana) אשר ב[[פירנצה]], הקרויה ב[[ספרדית]] פלורנסיה (Florencia), ומכאן שמו של הקודקס.
 
שיטת עבודתו הייתה איסוף של מסורות שעברו בעל פה,ניתוחן, והעתקתן בצורה דו לשונית (נאהואטל וספרדית). שיטת עבודה זו הביאה חוקרים מודרניים, כגון [[מיגל לאון פורטייה]] (León-Portilla) ואנחל מריה גריביי (Garibay), לראות בו את ה[[אנתרופולוג]] הראשון של האמריקות. הערכה זו שנויה במחלוקת ואחרים רואים בסהגון כמי שנטל חלק בתהליך הדמוניזציה של הדת המקומית ובתהליך ה[[טראנסקולטורציה]] של העמים המשועבדים. יחד עם זאת, אין כל עדות לכך שסהגון לקח חלק בתהליך ההשמדה הפיסית של חפצי האמונה המקומית, אף על פי שכמיסיונר תרם לניצור האוכלוסייה וחיסול הסדר האינדיאני הקודם.