פשע מלחמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
מ ←האיסור על ביצוע פשעי מלחמה במשפט הישראלי: קישורים פנימיים |
||
שורה 23:
==האיסור על ביצוע פשעי מלחמה במשפט הישראלי==
מדינת ישראל, החל משנותיה הראשונות, חתמה
▲מדינת ישראל, החל משנותיה הראשונות, חתמה ואשררה את כל אחת מארבע אמנות ז'נבה משנת 1949, הכוללות סעיף הנוגע לחובה לחקור ולהעמיד לדין את מי שביצעו "הפרות חמורות" של האמנה. יתרה מכך, סעיף 146 באמנת ז'נבה הרביעית{{הערה|International Committee of the Red Cross (ICRC), ''Geneva Convention Relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War (Fourth Geneva Convention)'', 12 August 1949, 75 UNTS 287, Article 146 }} קובע את חובתן של כל המדינות החתומות על האמנה וחברות בה, כולל ישראל, לחוקק חקיקה הולמת שתאפשר חקירה, העמדה לדין ואף ענישה של מי שאחראי על ביצוען של הפרות חמורות אלה.
===פקודת מטכ"ל 33.0133===
שורה 31 ⟵ 30:
===היעדר עקרון אחריות המפקדים בדין הישראלי===
בניגוד למה שנהוג במשפט הבינלאומי, בדין הפלילי הישראלי, לא מתקיים עקרון "אחריות המפקדים" בגין מעשים העולים לכדי פשעי מלחמה. בזירה הבינלאומית חלה על מפקדים בצבא, האחריות והחובה לוודא שפקודיהם פועלים בהתאם לדין המקובל, אולם כאמור, הדין הפלילי בישראל אינו מכיל אחריות על מפקדים בגין פעולות פקודיהם.{{הערה|[http://din-online.info/pdf/yd7.pdf יבנה, ליאור. (2013). פשעי מלחמה בדין הישראלי ובפסיקת בתי הדין הצבאיים. לאקונה, 1-52.]}}
==ראו גם==
| |||