כרכ – הבדלי גרסאות

בשלהי [[המאה ה-19]] חלה התעוררות לאומית בקרב [[יהדות בולגריה|יהודי בולגריה]], תוך חתירה להתיישבות ב[[ארץ ישראל]]. הוקמו אגודות בערים השונים ונוצרו גרעיני התיישבות שהחלו בהתיישבות פזורה ב[[חורן]] ובהמשך ב[[יבנאל]] וב[[הר-טוב]]. ב-[[1896]] הוזמן שבתאי חזקיה מראשוני מתיישבי הר-טוב על ידיהזמין המושל העות'מאני של אזור כרכ, חילמי פאשה, את שבתאי חזקיה, מראשוני מתיישבי הר-טוב, והוצעוהציע לו לרכוש אדמה לצורך ייסוד מושבה יהודית בסמיכות לעיר.

בסיוע בני קהילת [[יהדות פלובדיב|פלובדיב]] ודוד שלמה ערב מ[[סופיה]] שולמה [[מקדמה]] בסך 500 [[לירה טורקית|לירות עות'מאניות]] לצורך התנעת התהליך. בה בעת החלו מהומות באיסטנבול שכללו פגיעה באוכלוסייה ה[[ארמנים|ארמנית]] וה[[וזיר גדול|ווזיר הגדול]] הודיע לנציגי המתיישבים על דחייה זמנית של הטיפול בבקשתם. בהמשך הועבר המושל העות'מאני של כרכ לתפקיד מושל [[סלוניקי]] והתוכנית ירדה סופית מהפרק. שבתאי חזקיה השתקע בכרכ, פתח בה חנות [[מכולת]], בהמשך היגר ל[[תל אביב]] ושם הלך לעולמו{{הערה|קשלס, חיים, '''ראשית הפעילות הציונית, עלייה והתיישבות בארץ ישראל''', בתוך: '''אנצקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה''', ירושלים, 1967, עמודיםעמ' 99-100.}}. בשנת 1900 נמסר ב[[לוח ארץ ישראל]] של [[אברהם משה לונץ]] שבעיר 12 אומנים יהודים השוהים בה ללא משפחותיהם. [[יצחק בן-צבי]] סיפר שב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] התגוררה בכרכ משפחה יהודית אחת, אך כבר בשנות ה-30 לא היו בעיר יהודים{{הערה|שם=בןצבי}}.