אפרים זלמן מרגליות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג) |
סידור קטגוריות |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם = אפרים זלמן מרגליות
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| כינוי =
| תאריך לידה = 27 בנובמבר [[1760]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה = 4 באוגוסט [[1828]]
| מקום פטירה =
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| תאריך לידה עברי = [[י"ט בכסלו]] [[ה'תקכ"א]]
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ד באב]] [[ה'תקפ"ח]]
| מקום פעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק = [[תלמוד]], [[הלכה]]
| תפקידים נוספים =
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו = "מטה אפרים", "טיב גיטין", "למעלות היוחסין", "שו"ת בית אפרים", עוללות אפרים, שערי אפרים, זרע אפרים
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| חתימה =
}}
הרב '''אפרים זלמן מרגליות''' ([[י"ט בכסלו]] [[ה'תקכ"א]], [[27 בנובמבר]] [[1760]] - [[כ"ד באב]] [[ה'תקפ"ח]], [[4 באוגוסט]] [[1828]]) היה רב מחכמי ה"קלויז" ב[[ברודי]], מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ד"ר יהושע הורוביץ|שם=האנציקלופדיה העברית|מקום הוצאה=ירושלים, תל אביב|מו"ל=חברה להוצאת אנצקלופדיות בע"מ|שנת הוצאה=תשל"ג}}}}.
שורה 33:
נולד לרב מנחם מאניש מרגליות, בן למשפחה מיוחסת מצאצאיו של הרב [[אלכסנדר סנדר שור]]. למד אצל דודו הרב [[אלכסנדר סנדר מרגליות]] וכן בישיבתו של הרב [[יצחק אייזיק מקוריץ]]. בצעירותו כיהן תקופה קצרה ברבנות [[אולנוב (פולין)|אוהנוב]] (היבניב). לאחר שהתעשר בעסקי ה[[יהלום|יהלומים]], התמסר ללימוד התורה אך סירב לקבל על עצמו משרה רבנית. עושרו נתן בידיו כוח ותוקף להילחם בעירו נגד גבירים שהשתמטו מתשלום מיסים שלא כדין.
מבין חיבוריו נפוצו בייחוד ספרו על דיני [[קריאת התורה]] "שערי אפרים" ויצירתו "מטה אפרים" העוסקת בהלכות [[הימים הנוראים]]. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים.
היה אחד מאלה שהסמיכו להוראה את הרב [[חיים הלברשטאם]].
שורה 40:
== עוגן בעצי משפחה רבניים ==
בספרו מעלות היוחסין, חקר ומצא קשרי משפחה ל[[שושלת|שושלות]] רבנים חשובים שחיו כעשרה דורות לפניו כמו הרב [[משה איסרליש]] (הרמ"א), וכן ל[[בעלי התוספות]] מתחילת ימי הביניים, ובראשם [[רבנו תם]] נכדו של [[רש"י]]. לפי מסורת שהייתה למשפחתו של רבנו תם, הם מיוחסים עד [[דוד המלך]], והספר מביא את השושלת המשוערת לפי מסורת זו של [[בית דוד]]. בספרו גם מצא קשרים עם שושלות רבניות שחיו קרוב לימיו, כמו קשרים עם צאצאי הרב [[נפתלי כ"ץ]] מחבר הספר 'סמיכת חכמים' (חי כמאה שנה קודם לרב מרגליות), שאף הוא היה בעל מסורת על היותו משושלת בית דוד.
משפחת מרגליות הייתה משפחת רבנים ידועה, ומשפחות רבניות נטו לחפש קשרי נישואין ביניהן לבין עצמן, בייחוד אם נודע שיש להן "יחוס" לבית דוד. כך נוצרה קבוצה של "שושלות רבניות" המיוחסות לבית דוד, רבים מהם דרך קשרי נישואין עם צאצאי הרב מרגליות או קרובי משפחתו. משפחות אדמורים ורבנים מדפיסים ומציגים גם כיום ספרי יוחסין, ובהם רשימות עד הקשר למשפחת מרגליות, ומשם לפי העץ שבספר מעלות היוחסין, עד דוד המלך. בין משפחות אלו נמנים [[שושלת בעלז|משפחת רוקח]] (שושלת [[חסידות בלז|אדמורי בלז]]), משפחת [[אברהם יצחק הכהן קוק|קוק]] בעקבות משפחת [[מרדכי יפה|יפה]], משפחת ברנדוויין (שושלות [[חסידות סטרטין|אדמורי סטרטין ופֶלשטין]]), בידרמן (שושלת [[חסידות ללוב|אדמורי ללוב]]) ועוד.
שורה 46:
== חיבוריו ==
* {{HebrewBooks||שו"ת '''בית אפרים''' חלק אורח חיים|631}}
* {{HebrewBooks||שו"ת '''בית אפרים''' חלק אבן העזר|642}}
* {{HebrewBooks||שו"ת '''בית אפרים''' חלק חושן משפט|641}}
* {{HebrewBooks||שו"ת '''בית אפרים''' חלק יורה דעה|61}}
* {{HebrewBooks||שו"ת '''בית אפרים''' החדשות|1348}}
* {{HebrewBooks||'''מטה אפרים'''|9158}} (מנהגי חודש אלול ו[[הימים הנוראים]])
* {{HebrewBooks||'''ראש אפרים'''|7355}} (חיבור על הלכות טריפות)
* {{HebrewBooks||'''יד רמ"א'''|9118}}
שורה 79 ⟵ 76:
[[קטגוריה:ברודי: רבנים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אבות בתי דין]]▼
[[קטגוריה:ילידי 1762]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1828]]
▲[[קטגוריה:אבות בתי דין]]
| |||