פנחס רוטנברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: לפי הבנתי, העבודה העברית לא היתה המניע הראשי ליוזמה, אלא שיקול נוסף לכדאיות. אין לי התנגדות לאזכור שלה, אבל השתמע כאילו המיזמים האלה נועדו קודם כל לתעסוקה יהודית. מוזמנים ללטש את הניסוח שלי.
Noon (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 25:
|הערות שוליים=
|השכלה=}}
'''פנחס (פיוטר) רוטנברג''' ([[תרל"ט]], [[5 בפברואר]] [[1879]] – [[י"ד בטבת]] [[תש"ב]], [[3 בינואר]] [[1942]]) היה מהפכן [[רוסיה|רוסי]] יהודי, חבר [[המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית]] הרוסית, ממנהיגי [[היישוב העברי]] וחלוץ ה[[תעשייה]] המודרנית ב[[ארץ ישראל]], מייסד "חברת החשמל פלשתינה", הורתה של [[חברת החשמל לישראל]].
 
בעת עבודתו כמהנדס ומנהל הפך לפעיל ב[[המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית|מפלגה הסוציאל-רבולוציונרית]], אך לאחר שהסתבך בפרשת הרצח של [[גאורגי גפון]], נאלץ לעזוב את רוסיה לאירופה בשנת 1906. לאחר [[מהפכת פברואר]] חזר והשתלב בשלטון של [[ממשלת המעבר הרוסית]], אולם עם [[מהפכת אוקטובר|השתלטות הבולשביקים]] עזב את רוסיה בפעם האחרונה.
 
בגלותו הראשונה מרוסיה החל להשתלב בתנועהב[[ציונות|תנועה הציונית]], ויצא למסע באירופה ובארצות הברית לגיוס תמיכה בהקמתם של [[הגדודים העבריים]]. בהגיעו לארץ ישראל בשנת 1919, החל לעסוק בפעילות ציבורית ודיפלומטית מקומית. הוא פעל מטעם [[ועד הצירים]] ו[[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]] מול שלטונות [[המנדט הבריטי]] להקמת תחנות כוח ומפעלי מים לצורך פיתוח הארץ, והקים את "חברת החשמל לפלשתינה" ותחנותואת כוח ראשונות ב[[תחנת הכוח הראשונה של תל אביב|תל אביב]], את [[תחנת הכוח הראשונה בחיפה|חיפה]], את [[תחנת הכוח בטבריה|טבריה]] וואת [[נהריים#תחנת הכוח|נהרייםתחנת הכוח בנהריים]], כאשר האחרונה המריצה את היישוב היהודי וזיכתה אותו עוד בימי חייו בכינוי "הזקן מנהריים".
 
היה יושב ראש הנהלת [[הוועד הלאומי]] בשנים 1929–1931, ונשיא הוועד בין 1939 עד להתפטרותוהתפטרותו בשנת 1940 בעקבות מצבו הבריאותי המדרדרהמידרדר. פעל לצמצום ושינוי הנהלת הוועד לגוף [[טכנוקרטיה|טכנוקרטי]] וביטולולביטול [[שיטת הזרמים בחינוך]]. במישור המדיני עבד רבות מול השלטון הבריטי למען פיתוח היישוב, התנגדות ל[[הספר הלבן של פאספילד|ספר הלבן]] וטיפול ב[[המאורעות|פרעות הערבים]]. כמו כן פעל להשגת הסכם בין היהודים ו[[ערביי ארץ ישראל|הערבים החיים בארץ ישראל]] לסיום הסכסוך, כי סבר שמשטר של הסכמה בין היהודים והערבים יביא לשיתוף פעולה ביניהם. רוטנברג היה אישיות על-מפלגתית שמעולם לא היה חבר באף מפלגה שפעלה ביישוב, ופעל כמתווך למען איחוי הקרע בין [[הציונות הסוציאליסטית]] ו[[הציונות הרוויזיוניסטית|הרוויזיוניסטית]].
 
על שמו ועל שם אחיו [[אברהם רוטנברג|אברהם]] קרויה [[תחנת הכוח רוטנברג]] ב[[אשקלון]].