כור גרעיני טבעי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
מלבד הריכוז הנמוך של אורניום-235, התגלו סימנים נוספים שמצביעים על פעילותם של כורים גרעיניים קדומים באוקלו. ריכוזיהם של איזוטופים מסוימים משתנים כתוצאה מתהליך הביקוע הגרעיני. כך למשל, ניתן לצפות בכור גרעיני לכמות נמוכה של [[נאודימיום]]-142 ולכמות גבוהה של נאודימיום-143, ובאוקלו אכן נמצאו ריכוזים מתאימים. באופן דומה, ניתן לצפות שבכור גרעיני יהיה ריכוז גבוה של האיזוטופ [[רותניום]]-99, וריכוז גבוה שלו אכן התגלה באוקלו.
המים שימשו כמאט נייטרונים וקיומם היה הכרחי לצורך קיום תגובת השרשרת. בעת פעולת הכור השתחרר [[חום (פיזיקה)|חום]] רב, ולאחר מספר דקות עד שעות החלו המים [[רתיחה|לרתוח]] ולהפוך ל[[קיטור]]. אז, פסק הכור לפעול משום שלא היו די מים [[נוזל]]יים על מנת להאט את הנייטרונים, וההסתברות של [[נייטרון מהיר|נייטרונים מהירים]] לשמור על תגובת שרשרת יציבה היא נמוכה. צורת פעולה זו התאפיינה ב"הדלקה" של הכור לפרק זמן מסוים ו"כיבויו" לפרק זמן אחר,
בחינה מדוקדקת של ריכוזי האיזוטופים השונים מאפשרת גם את בדיקת ההשתנות של [[קבוע המבנה העדין]] לאורך זמן. קבוע זה משפיע על קצב התרחשותם של תהליכים שונים, ובהם גם תהליכים [[פיזיקה גרעינית|גרעיניים]], והשוואת קצב ההתרחשות של תהליכים מסוימים בעת פעולת הכורים באוקלו לקצבם כיום מאפשרת את מדידת השינוי בקבוע. כך למשל, קבוע המבנה העדין משפיע על ההסתברות ללכידת נייטרון על ידי [[סמריום]]-149,
==הערות שוליים==
|