אל תתעסקו עם הזוהן – הבדלי גרסאות

סנדלר, סמייגל ואפאטו, שכתבו את התסריט, התחילו בעבודה כבר בשנת [[2000]], אך האווירה הציבורית בארצות הברית לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]] לא אפשרה את המשך ההפקה. התסריט בוסס על ה[[מערכון]] "Sabra Price is Right" מתוכנית הטלוויזיה "[[סאטרדיי נייט לייב]]", בו הופיעו סנדלר ורוב שניידר. במערכון שיחק [[טום הנקס]] את תפקיד סוחר האלקטרוניקה הישראלי הרמאי "אורי שולמסון", אותו משחק עידו מוסרי בסרט.

בשנים שלאחר [[2001]]פיגועי ב-11 בספטמבר, ובעקבות שהות ארצות הברית בעיראק, נראה כי התרבות האמריקאית עוסקתמתחילה יותרלהביע ביחסיעניין ערבים-יהודיםבמתרחש ובפיגועיב[[המזרח טרורהתיכון|מזרח התיכון]], כפי שבא ליידי ביטוי בסדרות כגון "[[24 (סדרת טלוויזיה)|24]]", ובעקבות כך המשיכו סנדלר ואפאטו לעבוד על התסריט{{הערה|שם=הערה_א}}.

הסרט עצמו צולם באתרי צילום שונים: באולפני [[האחים וורנר]] ו[[סרטי סוני]] ב[[קליפורניה]], באתרים שונים ב[[ניו יורק]], בנמל התעופה [[ניוארק]] ב[[ניו ג'רזי]], ב[[מקסיקו]] וב[[תל אביב]].

ב[[ישראל]] התקבל הסרט באהדה, ומרבית הכתבות שעסקו בו עסקו בנקודה הישראלית שעולה מן הסרט, ובהצלחתו של [[עידו מוסרי]] במקום בו נכשלו רבים אחרים, הופעה בתפקיד חשוב בסרט הוליוודי מוביל. אורון שמיר מ"[[עכבר העיר]]" מצאטען כי זהו "[[סרט בורקס|סרט הבורקס]] הטוב ביותר שנראה כאן כבר שנים", שמוכרח להיות "להיט [[קאלט]] ענק בישראל",{{הערה|1=אורון שמיר,[http://www.haaretz.co.il/1.3366856 סרט בורקס אמריקאי], באתר [[עכבר העיר]] און ליין, [[22 ביוני]] [[2008]]}} ואתרנחום מוכיח מאתר "קולנוע" סבורכתב כי הסרט הוא "קומדיה פרועה, הזויה,שמביאה סהרורית, לא מתחברת לשום דבר שאתם מכירים. אבל כל ה[[איגיון|נונסנס]] הזה מעורר צחוקיםלצחוקים רועמים, בלתי נשלטים."{{הערה|1=[[נחום מוכיח]], [http://habama.co.il/Pages/Description.aspx?Subj=4&Area=1&ArticleId=7735 אל תתעסקו עם הזוהן], באתר "קולנוע", [[18 ביוני]] [[2006]]}} ב[[מעריב]] כתבה [[אודטה שוורץ]] טענה כי "הסרט עושה עבודת הסברה פרו ישראלית ואנטי מלחמתית יותר טובה מ[[גדוד|בטליון]]משירות מרציםההסברה של משרד החוץ"{{הערה|1=אודטה דנין-שוורץ, "סרט מצחיק בטירוף", מוסף סופשבוע, [[מעריב]] [[27 ביוני]] [[2008]]}}. אתראיתי שלמקוביץ מאתר הקולנוע הישראלי "[[עין הדג]]" כתב כי המדוברמדובר בסרט "נמוך,מצחיק לעיתיםלמרות מביך,איכותו דבילי מאוד, אבל פשוט מצחחחיקהנמוכה."{{הערה|1=[http://www.fisheye.co.il/you_dont_mess_with_the_zohan אל תתעסקו עם הזוהן], באתר עין הדג, [[25 ביוני]] [[2008]]}} למסקנה דומה הגיע [[יהודה סתיו]] שכתב ב[[ידיעות אחרונות]] כי הסרט הוא "סרט מצחיק, כשהוא לא מגוחך", וכי "זוהן הוא מסוג הסרטים שהם מעבר לטוב ולרע. זה סרט שצופים בו דרך משקפיים סלחניים, מתמכרים אליו לשבועיים כאילו היה [[סרט פולחן]] נצחי, ושוכחים ממנו לתמיד"{{הערה|1=יהודה סתיו, "אל תתעסקו עם הזוהן", [[ידיעות אחרונות]], מוסף שבעה לילות, [[27 ביוני]] [[2008]]}}. דרור עמיר, באתר [[ynet]], מצא כי הסרט הוא "מביך" ו"רדוד"{{הערה|1={{ynet|דרור עמיר|בבקשה אל תתעסקו|3557795|20 ביוני 2008}}}}.

זווית ראייה יוצאתמהכיוון דופןהפוליטי הציג שמואל חרל"פ, יושב ראש [[קבוצת כלמוביל|חברת "כלמוביל"]] (מגדולות יבואניות הרכב בישראל). במאמר ב[[גלובס]] משתמש חרל"פ בסרט ובעלילתו כמבוא להצגת פתרונו של [[תומאס פרידמן]] לסכסוך, פתרון המדבר על "פרגמטיזם רדיקלי", וקובע כי "הסרט עוסק אמנם בסכסוך הישראלי-ערבי מזווית הומוריסטית, אך עולה ממנו מסר נורמטיבי: יישוב הסכסוך אפשרי אם שני הצדדים ישילו את שריונם הלאומני והלוחמני, וישתפו פעולה נוכח מצוקה משותפת. במציאות הישראלית-פלסטינית, המצוקה המשותפת היא הרצחנות, הקיצוניות והשנאה שמלבים ה[[פונדמנטליזם]] הדתי והלאומני בשני העמים"{{הערה|1=שמואל חרל"פ, [http://globes.co.il/news/article.aspx?did=1000353299&fid=3091 סוף טוב לסכסוך הישראלי-פלסטיני], באתר [[גלובס]], [[22 ביוני]] [[2008]]}}.