מיוזיטיס מתחי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
== טיפול ==
אופי הטיפול ב-TMS כולל חינוך, כתיבה של המטופל על רגשותיו, חזרה לשגרת חיים נורמלית, ועבור חלק מהמטופלים, קבוצות תמיכה או פסיכותרפיה. עבור מטופלים שכוחם רפה מכדי להשתקם במהרה, פרוטוקול הטיפול ממליץ להיבנות מקבוצות תמיכה או פסיכותרפיה. ▼
▲אופי הטיפול ב-TMS כולל חינוך, כתיבה של המטופל על רגשותיו, חזרה לשגרת חיים נורמלית, ועבור חלק מהמטופלים, קבוצות תמיכה או פסיכותרפיה.
Harvard RSI Action Group, ארגון התנדבותי סטודנטיאלי, עושה שימוש בפרוטוקול הטיפול של סרנו ב-TMS כחלק מהחינוך המונע שלהם ותוכנית התמיכה לאנשים הסובלים מRepetitive Strain Injury (חבלות לחץ נשנות, RSI).
'''חינוך'''
פעילויות החינוך המקובלות הינן שיחות, הרצאות, כתיבה והאזנה לתכני שמע. תכני החינוך כוללות היבטים פסיכולוגים ופיזיולוגים של TMS. אליבא דשכטר, החינוך מאפשר למטופלים "ללמוד שמצבם הפיזי למעשה שפיר ושנכותם-מוגבלותם היא תוצאה של פחד הקשור בטבורו בכאב ובהתניות מוחיות, ולא בסיכון ממשי מהחמרת המצב בחבלה חוזרת".
'''כתיבה על המצב הרגשי'''
סרנו גרס כי על כל מטופל להקדיש זמן יומי לעמול ולחשוב על העניינים שהביאו להדחקת רגשותיו. סרנו ממליץ על שתי משימות הכתיבה שלהלן:
* ''כתוב רשימה של עניינים''. דוקטור סרנו טען שכל מטופל צריך לנסות למנות רשימה של כל הסוגיות שיתכן שתרמו לרגשותיו המודחקים. סרנו מציע לעיין ברשימה זו:
** (א) חוויות ילדות מסוימות, כמו התעללות או גירעון ביחס חם ואוהב.
** (ב) תכונות אופי כדוגמת פרפרציוניזם, מצפוניות, וצורך עז להתחבב ולקבל אישור על-ידי הסובבים.
** (ג) מקורות לחץ נוכחיים בחיי המטופל
** (ד) התבגרות וסופיות החיים
** (ה) נקודות בהן המטופלים חשים בכעס רב ומודע, אך כזה שאינם יכולים לתת לו ביטוי ולהיות לו לפה
* ''משימות כתיבה''. סרנו ממליץ שהמטופלים יכתבו את חיבור על כל אחד מתבליטי הרשימה הנזכרת לעיל. לשיטתו, מוטב כי החיבורים יהיו ארוכים שכן אלה מאלצים את המטופל לעמוד על ענייניו הרגשיים לעומקם.
שכטר פיתח תוכנית יומית בת 30 יום המכונה "The Mindbody Workbook" ("חוברת גוף נפש") שמטרתה לסייע למטופלים לעמוד על אירועים האצורה בהם משמעות רגשית רבה. התוכנית אף מתיימרת לסייע למטופלים לאבחן את הקשרים בין אירועים אלה לסימפוטמים הפיזיים. לפי סרנו ושכטר, חזרה יום-יומית על התהליך הפסיכולוגי תביא לכך שעם הזמן יעמוד להם כוחם מול הרגשות האצורים בהם, וזאת על-ידי הצפתם אל המודעות.
'''חזרה אל שגרת החיים הנורמלית'''
כדי לחזור לשגרת החיים הנורמלית, המטופלים מתבקשים לבצע את הפעולות הבאות:
* ''לחדול מהטיפולים הפיזיים -'' סרנו מציע למטופלים לחדול ממניפולציות לעמוד השדרה, פיזיותרפיה וטיפולים פיזיים מאין אלה משום שאלה "מתחזקים את המשגה החשיבתי בדבר הקשר הסיבתי בין ליקוי מבני-מכני לבין הכאב הכרוני".
* ''לחזור לפעילות נורמלית -'' שכטר טען כי יש לעודד את המטופלים "לחזור להיות יותר פעילים, ולחזור לחייהם הנורמליים." בנוסף, יש לעודד את המטופלים "להפסיק לנקוט במשני זהירות להגנה על הגב ה'פגוע'/'פגום' שלהם".
'''קבוצות תמיכה'''
סרנו הסתייע בקבוצות תמיכה לטיפול במי שלא עמד להם כוחם להשתקם כיאות. סרנו טען כי קבוצות התמיכה (א) מאפשרות למטופלים לחקור את ענייניהם הרגשיים שהביאו להיווצרות הסימפטומים, וכן (ב) איפשרו בחינה של העניינים שעל בשלבים הקודמים של הטיפול בחינוך.
'''פסיכותרפיה'''
סרנו גרס כי בקרב כחמישית ממטופלים, נדרש סיוע פסיכותרפי. הסיוע צריך להיות "קצר-טווח, דינמי, מכוון ניתוח אנליטי". סרנו הוסיף כי הוא משתמש בפסיכותרפיה בקרב כשליש ממטופלים, כאשר יש צורך בשישה עד עשרה מפגשים למטופל.
'''תוכנית שיקום'''
Alan Gordon, מ-LCSW, הגה תוכנית לשיקום מ-TMS הכוללת מבחן מאמרים, תרגילים ושלבים, המבארים את המושגים התרפויתים.
== ראו גם ==
| |||