יז'י קיליאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) מ ←ביוגרפיה: תיקון קישור |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) מ ←עבודה: קישורים פנימיים |
||
שורה 10:
קיליאן הצטרף לבלט שטוטגרט ב-1968 ועבד אצל קרנקו, ככוריאוגרף.{{הערה|[https://www.stuttgart-ballet.de/schedule/a-z/one-of-a-kind בלט שטוטגרט, לוח זמנים מ-A-Z, כוריאוגרף יחיד במינו.]}} בבלט שטוטגרט החל קיליאן את יצירתו הכוריאוגרפית ב"פרדוקס" (1970), "הלוך ושוב" (1970), והמשיך בלהקת נובר של בלט שטוטגרט ב"לחשי כשף" (1971), "Einzelgänger" {{כ}} (1972) ו-"Blaue Haut" {{כ}} (1974), בין השאר.
שלוש שנים לאחר מותו של קרנקו (1973), התמנה קיליאן למנהל אמנותי של [[תיאטרון הבלט ההולנדי]] (NDT) בשנת 1976.{{הערה|[https://www.britannica.com/art/ballet אנציקלופדיה בריטניקה, "בלט", הוצאת אנציקלופדיה בריטניקה]}} יצירותיו המוכרות ביותר לבלט ההולנדי הן "סימפוניית תהילים" (1978), "שטח מחיה" ("Stamping Ground") {{כ}} (1983), "זמן חלום" (1983) ו"זעקות דמומות" (1986). בסגנונו חקר את המגבלות והאפשרויות של המרחב, אברי-גוף, כניסות ויציאות, ניגודים והומור.
שתי יצירותיו של יז'י קיליאן שנכתבו ב-1983, "שטח מחיה" ו"זמן חלום", שאבו את השראתן מן העניין האישי שגילה ב[[אבוריג'ינים]] וממסעותיו לאיזורי חייהם ב[[אוסטרליה]], כפי שתיעד אותם הבמאי האנס הולשר בסרט התיעודי "הדרך אל שטח ההמחיה".{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=LtjAyblu3qo Balletoman com, ''The Road to Stamping Ground'', Jiri Kylian "הדרך ל"שטח המחיה", יז'י קיליאן]}}
| |||