הכנסייה האורתודוקסית הפולנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים, ועוד |
||
שורה 26:
ב-16 בספטמבר 1921 הוזמנו אנשי הדת הבכירים ביותר של הכנסייה האורתודוקסית ל[[משרד הדתות הפולני]] {{פל|Ministerstwo Wyznań Religijnych i Oświecenia Publicznego}}. בפגישה השתתפו הארכיבישוף יז'י (ירושבסקי), הבישוף פנטלימון (רוז'נובסקי) {{פל|Pantelejmon (Rożnowski)}} והבישוף מווליניה דיוניזי. לאחר קריאת הדו"ח על מצבה של הכנסייה האורתודוקסית בפולין, השר [[מאצ'יי ראטאי]] {{פל|Maciej Rataj}} הודיע לבישופים הנוכחים על תוכניות הממשלה לעתיד הכנסייה האורתודוקסית בפולין שבבסיסה עמדה אוטוקפליה. השר רטאי גם הציע שהארכיבישוף יז'י (ירושבסקי), בשל הסמכות שהוא נהנה מקרב המאמינים ואנשי הדת, יהפוך לראש הכנסייה הזו. לאחר חילופי הדעות הצהירו הבישופים שהם יהיו מוכנים לבנות מחדש את הכנסייה האורתודוקסית בפולין על בסיס אוטוקפליה, בתנאי שיקבלו את הסכמתו של [[טיכון (פטריארך)|הפטריארך טיכון]], שעמד בראש כנסיית האם, הכנסייה האורתודוקסית הרוסית. ללא קשר למאמצים של ממשלת פולין, הארכיבישוף יז'י, לאחר התייעצות עם פנטלימון ודיוניזי, שלח מכתב לפטריארך טיכון וביקש להבהיר את מצבה של הכנסייה האורתודוקסית בפולין ולפעול למען אוטוקפליה עתידית. ביום זה הכירו הבישופים במטרופוליטן יז'י כממונה עליהם והתחייבו לעשות מאמצים להשיג אוטוקפליה מהפטריארך של מוסקבה, בהתאם לחוק הקאנוני. למרות זאת, הארכיבישוף של וילנה וליטא, אלוטריוס (בוגוג'אוולסקי), התנגד אישית להחלטות המטרופוליטן יז'י בעניין זה, סירב להזכיר את שמו במהלך התפילות, וקידם התנגדות להחלטות המטרופוליטן<ref>Marian Bendza. Autokefalia Kościoła Prawosławnego w Polsce, ע' 122</ref>.
ב-14 באוקטובר 1921 אמור היה להיערך קונגרס בישופים, שאמור היה לקבוע סופית את כיוון הפעולה של השלטונות החילוניים והכנסייתיים בנושא האוטוקפליה. עם זאת, זה לא יצא לפועל בשל התנגדותם של אלה שלא היו בעד עצמאות הכנסייה האורתודוקסית בפולין, ולודז'ימייז' ופנטלימון (רוז'נובסקי), ששינו את עמדתם. רק בינואר בשנה שלאחר מכן נפגשה מועצת הבישופים המלאה, אך הדיון שהתקיים שם לא הוביל להסכמה בשאלת מעמדה העתידי של הכנסייה. למרות זאת, משרד הדתות הציג תקנות זמניות על יחסי השלטון עם הכנסייה האורתודוקסית בפולין בצו, ללא הסכמת כל הבישופים ומבלי להצביע על עמדת הכנסייה ביחס לכנסיות האורתודוקסיות האחרות
[[קובץ:Spotkanie robocze synodu biskupów PAKP.jpg|ממוזער|left|250px|פגישת עבודה של סינוד הבישופים ב-1929]]
שורה 39:
[[קובץ:Dostojnicy kościelni przed Belwederem po audiencji u prezydenta RP Stanisława Wojciechowskiego.jpg|ממוזער|left|200px|בכירי הכנסייה מול [[בלוודר (ורשה)|ארמון בלוודר]] לאחר פגישה עם נשיא הרפובליקה של פולין, [[סטניסלב וויצ'כובסקי]] {{פל|Stanisław Wojciechowski}}]]
לבסוף, האוטוקפליה ניתנה לבסוף על ידי [[הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול]] בטומוס (צו) שלו מ-13 בנובמבר 1924<ref>{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://ekumenizm.wiara.pl/doc/478326.Kosciol-Prawoslawny-w-Polsce|כותרת=הכנסייה האורתודוקסית בפולין|עמודים=|אתר=wiara.pl|מידע נוסף=|תאריך=|שפה=פולנית}}</ref>. כיוון שרוב בני הקהילה היו אוקראינים ובלארוסים המתגוררים באזורים המזרחיים של [[הרפובליקה הפולנית השנייה]] אשר זה מכבר [[חג העצמאות הלאומי (פולין)|הכריזה על עצמאותה]], היה לפטריארך של קונסטנטינופול בסיס קנוני להעניק את הטומוס לכנסייה הפולנית כממשיכו של המטרופוליה בקייב, השטח לשעבר של [[רוס של קייב]] אשר הכנסייה בקונסטנטינופול המשיכה לראות בה כטריטוריה הקאנונית שלה (
[[קובץ:Synod biskupów PAKP 1938.jpg|ממוזער|left|250px|סינוד הבישופים של הכנסייה בורשה,
המטרופוליטן דיוניזי שאף להכניס שינויים בתקנות הזמניות, שלא תאמו את [[חוקת מרץ]] {{פל|Konstytucja marcowa}} ולא הסדירו כראוי את ענייני הכנסייה האורתודוקסית בפולין. המטרופוליטן דרש להסדיר את מעמדה המשפטי של הכנסייה באופן סטטוטורי. תהליך טיוטת החוק עמדה בפני מכשולים רבים. טיוטת החוק על היחסים בין המדינה לכנסייה האורתודוקסית הוכנה בספטמבר 1923 ונשלחה להתייעצות למטרופוליטן. בטיוטה זו נקטו רשויות המדינה את העמדה כי הממשלה רשאית להיפטר מרכוש הכנסייה. בתורו, המטרופולין של דיוניזי האמין שהכנסייה האורתודוקסית בימין היא הבעלים של הנכסים שברשותו. ההתייעצויות על הטיוטה הראשונה של החוק החלו באפריל 1924, אך נקטעו עד מהרה כיוון שראש הממשלה [[ולדיסלב גרבסקי]] סבר כי יש לדחות את העיבוד המפורט של המעשה עד לכריתת קונקורדט עם הכס הקדוש, כדי שמסמך זה לא יסבך את המשא ומתן עם הוותיקן. לאחר חתימת הקונקורדט, ב-28 במרץ 1925, הודיע שר הדתות בישיבת הממשלה, כי התזות העיקריות של הצעת החוק על מעמדה המשפטי של הכנסייה האורתודוקסית יפורסמו בקרוב. ב-13 באפריל, רשויות הכנסייה, תוך התחשבות בעבודה על טיוטת החוק שבוצעה על ידי משרד הדתות, פרסמו הצעה לקוד תקנות על פעילות מערכת הכנסייה בשם "החוק הבסיסי של המערכת הקנונית הפנימית של הקדושה האוטוקפלית הפולנית". הסינוד של הבישופים קיבל את זה במושביו ב-13 באפריל וב-5 ביוני 1925, והכריז בפומבי ב-1 ביולי 1926. אף על פי כן, הממשלה הפולנית דחתה על הסף את ההצעה של הכנסייה בטענה שהיא לא נכונה מבחינה משפטית וחורגת מסמכויותיה של הכנסייה. לבסוף, רק בינואר 1938 הוגשה הצעת חוק בנושא מתן סמכויות לנשיא להוציא צו על יחסה של המדינה לכנסייה האורתודוקסית. למרות הביקורת על הצעת החוק מצד חוגים קתולים, הממשלה לא חרגה מעמדתה ולאחר קבלת חוק ייפויי הכוח, ב-18 בנובמבר 1938, חתם הנשיא [[איגנצי מושצ'יצקי]] על צו על יחסי המדינה עם הכנסייה האורתודוקסית הפולנית. ב-7 בנובמבר 1938 החליט הסינוד, לאחר בחינת טיוטת הצו של הנשיא, כי הטיוטה תואמת במלואה את שיטת הכנסייה המזרחית ומספקת את האינטרסים שלה{{הערה|שם=אנטוני מירונוביץ}}. צו משנת 1938 היה המסמך הראשון בהיסטוריה של האורתודוקסיה ברפובליקה הפולנית השנייה המסדיר את יחסה של המדינה עם כנסייה זו.
הנתונים הסטטיסטיים המלאים הראשונים על הכנסייה האורתודוקסית ברפובליקה הפולנית השנייה פורסמו בשנת 1922, אז התייצבו לבסוף גבולות המדינה הפולנית. הכנסייה האורתודוקסית כללה חמש דיוקסיות. דיוקסיית ורשה הייתה הגדולה ביותר וכללה שטח שיפוט של 231,585 קמ"ר. הבישופות המטרופוליניות כללו את מחוזות לובלין, לודז', ורשה, קילצה, לבוב, פומרניאן, פוזנן, טרנופול, סטניסלב ושלונסק, וכן את העיר ורשה. השלטון בוורשה חולק ל-7 דקנאטים ו-53 קהילות{{הערה|שם=אנטוני מירונוביץ|כיוון=שמאל}}.
===מלחמת העולם השנייה===
שורה 52:
===הרפובליקה העממית של פולין===
לאחר מלחמת העולם השנייה התמודדה הכנסייה האורתודוקסית עם אתגרים חדשים: ראשית, פעילותה של הכנסייה הוגבלה ונשלטה על ידי השלטונות הקומוניסטים שלא מכבר השתלטו על המדינה ו[[הרפובליקה העממית הפולנית|הפכו אותה]] למדינה קומוניסטית שהייתה [[גרורה של ברית המועצות]]. המטרופוליטן דיוניזי שב לפולין, ובהצהרה מיום ה-5 ביוני 1945, קרא דיונוזי לאנשי הדת להתפלל למען "פולין הדמוקרטית, שלטונותיה וצבאה", וב-13 ביוני 1945 שלח מכתב לנשיא המועצה הלאומית ולימים מנהיג פולין [[בולסלאב ביירוט]], בו תיאר את פעילותו לאורך התקופה{{הערה|שם=גרנט|פיוטר גרנט, הכנסייה האורתודוקסית בפולין לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. עבודת מגיסטר, אוניברסיטת ורוצלאב, 17/07/1998.}}. בנוסף לכך המטרופולין החל במגעים עם הפטריארך של מוסקבה, אלכסי, על מנת ליישב את סוגיית האוטוקפליה של הכנסייה האורתודוקסית הפולנית, סוגיה שלא נפתרה, כי המטרופולין דיוניזי לא התכוון לוותר על האוטוקפליה שהושגה ב-1924, דבר עליו התעקשה הפטריארכיה של מוסקבה{{הערה|שם=גרנט}}. בנוסף, הכנסייה הושפעה משרטוט הגבולות החדשים של פולין, שהפסידה שטחים רבים במזרח וקיבלה פיצוי במערב, יישוב מחדש של האוכלוסייה במסגרת ההסכמים בין ברית המועצות ושלטונות פולין הקומוניסטית ומבצע ויסטולה שהגיע בעקבותם. אוכלוסייה אורתודוקסית משמעותית גורשה כמעט לחלוטין מהאזורים המרכזיים והדרום-מזרחיים של המדינה. האוכלוסייה האורתודוקסית המגורשת מאזור חלם ודרום [[פודלסיה|פודלאסיה]] מוערך בכ-35,000-40,000 אנשים, וכמה אלפים מאזור למקו {{אנ|Lemkivshchyna}} בדרום מזרח אוקראינה. הגברת המעורבות הממשלתית בכנסייה הגיעה לשיאה ב-1948, כאשר המטרופוליטן דיוניזי
|כותרת=הדרך המורכבת של הכנסייה האורתודוקסית הפולנית לאוטוקפליה|עמודים=|אתר=polityka.pl|מידע נוסף=|תאריך=|שפה=פולנית}}</ref>.
אירוע חשוב עבור הכנסייה האורתודוקסית בפולין היה החלוקה האדמיניסטרטיבית החדשה של המדינה לדיוקסיות (יחידות משנה של הכנסייה) על ידי מועצת הבישופים {{פל|Święty Sobór Biskupów Polskiego Autokefalicznego Kościoła Prawosławnego}} בפברואר 1948{{הערה|שם=הכנסייה האורתודוקסית ע'.81|Mariusz Krzysztofiński, Krzysztof Sychowicz, הכנסיה האורתודוקסית בפולין אחרי 1944. ע'.81}}. כתוצאה מכך, הקהילות של פוביאט ביילסקו הועברו מדיוקסיית ביאליסטוק לדיוקסיית ורשה. מצד שני, שטחה של דיוקסית ביאליסטוק התרחב ונוספו לה שטחי מחוז אולשטין. באותה שנה, הכנסייה הרוסית האורתודוקסית, נתנה את הסכמתה הפורמלית לאוטוקפליה של הכנסייה האורתודוקסית הפולנית (הכנסייה הרוסית סירבה להכיר בזו הפולנית במהלך קיומה של הרפובליקה הפולנית השנייה). החלטה להקים את האקדמיה לתאולוגיה אורתודוקסית בקתדרלת המטרופוליטן ב-1 בינואר 1948 התקבלה בזעם על ידי השלטונות והוא הושם במעצר בית בוורשה ב-25 בפברואר 1948 (הוא הואשם בהצהרת נאמנות לשלטונות הכיבוש הגרמניים), בהוראה שנחתמה על ידי הנשיא בולאסלב ביירוט. רשויות המדינה כפו את התפטרותו של המטרופולין של ורשה דיוניזי לפני המלחמה. צעד זה סוכם קודם לכן בין גאורגי גריגורייביץ' קרפוב {{רו|Карпов, Георгий Григорьевич}}, יושב ראש מועצת הכנסייה הרוסית האורתודוקסית במועצת השרים של ברית המועצות, והנריק שוויטקובסקי, שר החוץ של הרפובליקה העממית הפולנית{{הערה|שם=הכנסייה האורתודוקסית ע'.81}}. לאחר מעצרו של הפטריארך, בוטל ב-17 באפריל 1948 בהוראת ראש הממשלה ושר המינהל הציבורי, תפקיד מטרופוליטן הכנסייה ובמקומו הוקם הקולגיום המנהל הזמני של הכנסייה האורתודוקסית הפולנית (פולנית: Tymczasowe Kolegium Rządzące PAKP).
שורה 69:
==ליטורגיה==
[[קובץ:Uroczystości inspektoratu sił zbrojnych ciechocinek.jpg|ממוזער|left|200px|תפילה בכנסייה האורתודוקסית הפולנית]]
שפת ה[[ליטורגיה]] העיקרית
פסוקים ותפילות ליטורגיות חדשות, למשל להנצחתו של הקדוש [[מקסים סנדוביץ']] (1886–1914) {{אנ|Maxim Sandovich}}, הופיעו בפולין בשנים האחרונות [[סלאבית כנסייתית עתיקה|בסלאבית כנסייתית]], אם כי אלה תרגומים מפולנית{{הערה|שם=HANNAN}}. אחד ממובילי ה[[קונטרה-רפורמציה]] בפולין, [[פיוטר סקרגה]] אמר: {{ציטוטון|אף אחד לא יכול ללמוד לעולם דרך הסלאבית הכנסייתית, וכיום אף אחד כמעט לא מבין את השפה הזו. כיוון שאין אומה בעולם כיום שבה שפה זו מדוברת. ולכן כשהם (הכמורה האורתודוקסית) רוצים להבין סלאבית כנסייתית, הם חייבים את הטקסט מתורגם לפולנית}}{{הערה|שם=HANNAN}}. ההומיליה ביחידות השונות של הכנסייה האורתודוקסית הפולנית גם היא תערבות המתבססת על הרוסית הסטנדרטית כמו גם מילים מהסלאבית הכנסייתית. באזור דרום מערב פוליו, בואך גליציה לשעבר, מצורפים להומיליות מילים מהדיאלקט המקומי ואוקראינית. המסורת של שימוש ברוסית בהומיליות
==מבנה ארגוני==
[[קובץ:Praga22DSC 1129.jpg|ממוזער|שמאל|180px|משכנו של מטרופוליטן הכנסייה האורתודוקסית הפולנית בוורשה, מבט מרחוב קיריליוס ומתודיוס]]
מבנה הניהול של הכנסייה הינו היררכי. למבנה הניהולי יש בסיס תאולוגי ומשפטי כאחד. הכנסייה נשלטת על ידי מספר רבדים: דבר אלוהים שניתן בכתבי הקודש, מסורת קדושה (קנונים של השליחים הקדושים, קנונים של שבע המועצות האקומניות {{אנ|First seven ecumenical councils}}
הכנסייה מנוהלת על ידי מועצת הבישופים (בפולנית: Święty Sobór Biskupów), בראשות המטרופוליטן וככוללת כל הבישופים המנהלים. המשימה של גוף זה היא שמירה על הדוגמות האורתודוקסיות של האמונה והקנונים של הכנסייה, השגחה על המוסר של הכמורה ושל המאמינים, טיפול בפעילות הפנימית והחיצונית של הכנסייה, בחירת הבישופים והסמכתם, ייסוד ופירוק של דיוקסיות יחד עם קביעת גבולותיהן, שליטה בנושאים משפטיים, ופיקוח על הניהול הפיננסי של הכנסייה ושל הדיוקסיות שלה. מועצת הבישופים פועלת על פי עקרון הסודיות. עם זאת, זה לא שולל היררכיה{{הערה|שם=דוברה}}. הגוף המבצע של מועצת הבישופים הינו הסינוד, פורום מצומצם יותר שמתכנס לפחות פעמיים בשנה.
בראש הכנסייה האורתודוקסית הפולנית עומד [[ארכיבישוף מטרופוליטני]]. תוארו הרשמי הינו "מטרופוליטן ורשה וכל פולין" (בפולנית: Metropolita Warszawski i Całej Polski) מאז 1998 משמש בתפקיד זה [[סאווה (הריצ'וניאק)]]. המטרופוליטן הוא הבישוף הראשי ונציג הכנסייה ביחסי פנים וחוץ. הוא ממלא את תפקידיו בהסכמה עם הבישופים. זכויותיו כוללות, בין היתר, קריאה למועצה מקומית ומועצת הבישופים ופיקוח על יישום החלטותיה; דואג לאיוש משרות אפיסקופליות, פנייה לכל הכנסייה עם חברי מועצת הבישופים במסרים ובפניות בנושאים שונים. משרד המטרופוליטן מסייע לו בניהול הכנסייה{{הערה|שם=דוברה|כיוון=שמאל}}.
הדיוקסים מחולקים לדקנאטים (ובראשם דיקנים). באמצעותם, הבישוף הדקאני נותן את תקנותיו, תוך שהוא משגיח על פעילותם והתנהלותם של הכמורה בתחום שיפוטו ועל מצבם הרוחני והמוסרי של המאמינים. בישיבות שעורך הבישוף הדקאני נידונים העניינים הכלכליים והכספיים של הרבעים הכנסיתיים, דרכים להגברת הידע בתחומי התאולוגיה והפרקטיקה הדתית, חילופי רעיונות וניסיון בעבודת הקהילה). היחידה המנהלית הנמוכה ביותר במבנה הכנסייה היא [[קהילת המאמינים]] (בפולנית: Parafia) {{אנ|Parish}} שבראשה עומד [[כומר הרובע]] (בפולנית: Proboszcz) {{פל|Proboszcz}}. בקהילות גדולות יותר הוא נעזר ב[[ויקאר|
הכנסייה מחולקת ל[[דיוקסיה|דיוקסיות]] (יחידות ניהוליות) הבאות:
| |||