ויקיפדיה

הכתב העברי הקדום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 225:
{{להשלים|נושא=מדעי הרוח}}
משערים כי שמות האותיות נבעו ממשמעות הסמל שסימן את האות בכתב האודיוגרפי הפרוטו כנעני – בשפה הכנענית. כך הסמל הפרוטו-כנעני של ראש השור [[קובץ:Proto-semiticA-01.png|20px|א]] (שצורתו הופשטה מאוחר יותר באלפבית הפיניקי לצורה [[קובץ:phoenician aleph.svg|20px|א]] ובכתב העברי הקדום [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_Alaph.png|20px|א]]) נקרא "אלוף", "שור" בשפה הכנענית. גם בעברית יש למילה "אלוף" משמעות של שור כגון בפסוק "...שגר אלפיך ועשתרות צאנך" ([[דברים]] פרק ז פסוק יג). גם האות האחרונה שצורתה [[צלב]] או [[איקס]] נקראת [[ת]]ו, כלומר סימן, כיוון שזהו הסימן הפשוט ביותר שאינו [[ישר|קו]] או [[נקודה (גאומטריה)|נקודה]].
 
===סדר האותיות===
{{להשלים|נושא=מדעי הרוח}}
[[קובץ:Tel-Zayit-Stone-Inscription.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[אבן תל זית]]", לוח אלפבית קדום מהמאה ה-10 לפנה"ס, הנושא את אותיות האלפבית בסדר השונה מהמקובל בימינו; כאשר האת פ' קודמת לאות ע']]
משערים כי ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] רווחו שתי דרכים לסדר האלפבית, כאשר הדרך האחת זהה לסדר של ימינו, והדרך השנייה מקדימה פ' לע'. סדר זה נעשה על ידי [[ירמיהו הנביא]] בכתיבת [[מגילת איכה]] על [[חורבן בית המקדש]] (משום כך בפרק א' הסדר זהה לסדר של ימינו ובשאר הפרקים הסדר משתנה להראות שהשינוי בא ללמד ואינו במקריות) והוא בא כרמז על [[חטא המרגלים]] שראו את הארץ בראייה סובייקטיבית (ה'פה' מרמז על הדיבור וה'עין' מרמז על הראייה והם הקדימו את המסקנה לראייה){{הבהרה}} והקשר בין חטא המרגלים לחורבן בית המקדש הוא כמו שכתוב בתלמוד שהמרגלים גרמו לבני ישראל לבכיה של חינם ולכן נקבע להם יום זה לבכייה על החורבן.
 
שתי דרכים אלו נמצאו מתועדות בממצאים ה[[אפיגרפיה|אפיגרפיים]] מראשית [[תקופת הברזל]], שבהם נמצאו [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] המכילות את אותיות האלפבית ברצף ({{קישור שפה|אנגלית|Abecedarium|אבצדריום|אָבֶּצֶדַריוּם}}), שהן ככל הנראה תרגילי כתיבה של סופרים מתלמדים. בכתובת שהתגלתה ב[[אבן תל זית]], ב[[אוסטרקון]] מ[[עזבת צרטה]] ובאוסטרקון מ[[כונתילת עג'רוד]] הקדים הסופר את האות פ' לאות ע'{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''הכתב והמכתב''', עמ' 225–228, 238}}. בחלק מהכתובות ישנם שינויים נוספים בסדר האותיות, כמו הקדמת האות ו' לאות ה', ואת האות ח' לז', ואת ל' לכ'.
 
דרכים אלו אף מתועדות ב[[אקרוסטיכון במקרא|אקרוסטיכונים שבמקרא]]. הסדר ס-ע-פ-צ מופיע ב[[תהלים]] כה, קיא, קיב, קיט, [[משלי]] לא (ב[[נוסח המסורה]]), [[איכה]] א (בנוסח המסורה), ולעומת זאת – הסדר ס-פ-ע-צ מופיע באיכה ב,ג,ד (וגם באיכה א' ב[[מגילות קומראן|מגילה שנמצאה בקומראן]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Carol L. Meyers, Michael Patrick O'Connor|שם=The Word of the Lord Shall Go Forth: Essays in Honor of David Noel Freedman in Celebration of His Sixtieth Birthday|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=1983|קישור=https://books.google.co.il/books?id=leQtcmpcQ-EC&oi=fnd&pg=PA148&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|שפה=en}}}}), בנוסח השבעים למשלי לא, וייתכן שגם בתהלים לד{{הערה|[[אלכסנדר רופא]], '''מבוא לספרות המקרא''', ירושלים: הוצאת כרמל, 2006. עמ' 318}}.
{{-}}
[[קובץ:4QLam(Facsimile).jpg|מרכז|ממוזער|650px|3 העמודות הראשונות של מגילת איכה שנמצאו בקומראן (4QLam<sup>a</sup>). ניתן להבחין שהפסוק "פרשה ציון בי[דיה]..." (עמודה 3 שורות 7–8) קודם לפסוק "על אלה '''בכו עיני'''..." (עמודה 3 שורות 9–10). הקדמה זו של פ' לע' המתועדת גם בנוסח המסורה בפרקים הבאים במגילת איכה (ב', ג', ד') – ייתכן כי היא נבעה מאותה מסורת שונה של סדר האלפבית.]]
 
==הכתב העברי הקדום במסורת הדורות==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הכתב_העברי_הקדום"