ויקיפדיה

אלפבית עברי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏סדר האותיות: העברה מהכתב העברי הקדום תוך איחוד וסידור
שורה 86:
=== סדר האותיות ===
{{אלפבית עברי|אות=|תמונה=}}
[[קובץ:Tel-Zayit-Stone-Inscription.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[אבן תל זית]]", לוח אלפבית קדום מהמאה ה-10 לפנה"ס, הנושא את אותיות האלפבית בסדר השונה מהמקובל בימינו; כאשר האת פ' קודמת לאות ע']]
סדר האותיות נשמר ברובו הן ב[[תנ"ך]] במזמורים המיוסדים על פי האלף בית, והן בכתבים עתיקים של מושבות הצידונים והספנים הלבנונים, כולל בכתב היתדות [[אוגרית|האוגריתי קרייתי]] וב[[כתב חרטומים|כתב החרטומים]] ההירוגליפי המאוחר.{{הערה|על הכתב האוגריתי, מאמרו של דניס פרדי בספר [https://books.google.co.il/books?id=vTrT-bZyuPcC&lpg=PP1&pg=PA5#v=onepage&q&f=false Ancient languages of Syria-Palestine and Arabia] - השפות העתיקות של סוריה-פלשתינה וערב, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג (אתר גוגל ספרים)}}{{הערה|1=[https://journals.openedition.org/signata/pdf/1920 על סימני תנועות בכתב החרטומים] מאמר (באנגלית) של סטפני פוליס, The Functions and Toposyntax of Ancient Egyptian Hieroglyphs, Exploring the Iconicity and Spatiality of Pictorial Graphemes, ספטמבר 2018, בירחון סיגנטא - לחקר הסמיוטיה היא תורת הסמלים (אתר הירחונים הפתוחים)}}▼
ידיעותינו על סדר אותיות האלפבית העברי מבוססות על [[אקרוסטיכון|אקרוסטיכונים]] לפי סדר הא"ב בכתבים עתיקים וכן על ממצאים [[אפיגרפיה|אפיגרפיים]] שבהם נמצאו [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] המכילות את אותיות האלפבית ברצף ({{קישור שפה|אנגלית|Abecedarium|אבצדריום|אָבֶּצֶדַריוּם}}), שהן ככל הנראה תרגילי כתיבה של סופרים מתלמדים.
 
חלק מממצאים אלו מצביאים על הסידור המקובל בימינו הכולל את הסדר ס-ע-פ-צ. אלו כוללים את ה[[אקרוסטיכון במקרא|אקרוסטיכונים שבמקרא]] המופיעים ב[[תהלים]] כה, קיא, קיב, קיט, [[משלי]] לא (ב[[נוסח המסורה]]) ו[[מגילת איכה]] פרק א' בנוסח המסורה.
הסיבה לסדר האלפבית העברי אינה ידועה, אך היו שמצאו בהן משמעות, על פי צורתן ומשמעותן של שמות האותיות ב[[אלפבית פיניקי#היסטוריה|כתב הכנעני הקדום]]. פרופ' [[אהרן דמסקי]] מאוניברסיטת בר-אילן, למשל, בהמשך לעבודתו של [[יגאל ידין]] בעניין{{הערה|1=בספרו ''תולדות המלחמה בארצות המקרא''. בין היתר ידין מוכיח שהיו כלי זין - כלי מלחמה בצורתה של האות ז', וסולמות מלחמה (סמך = סולם) בצורת האות ס' העתיקה - עמוד אחד מרכזי ומספר שלבים באמצע. לדעתו, זהו המקור לסימן הדולר: '$' שבו מחברים במהירות שלושה קווים דרך הקו המרכזי, ובהמשך מקור האות 'S' שבו הושמט הקו המרכזי.}} מוצא בסדר האותיות חלוקה לקבוצות שיש להן מכנה משותף:▼
 
ממצאים אחרים מצביעים על סידור שונה במקצת בו האות [[פ]] מקדים את האות [[ע]], בסדר ס-פ-ע-צ. אלו כוללים את איכה ב, ג, ד בנוסח המסורה, איכה א' ב[[מגילות קומראן|מגילה שנמצאה בקומראן]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Carol L. Meyers, Michael Patrick O'Connor|שם=The Word of the Lord Shall Go Forth: Essays in Honor of David Noel Freedman in Celebration of His Sixtieth Birthday|מו"ל=Eisenbrauns|שנת הוצאה=1983|קישור=https://books.google.co.il/books?id=leQtcmpcQ-EC&oi=fnd&pg=PA148&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|שפה=en}}}}), משלי לא בנוסח השבעים, וייתכן שגם תהלים לד{{הערה|[[אלכסנדר רופא]], '''מבוא לספרות המקרא''', ירושלים: הוצאת כרמל, 2006. עמ' 318}}. סידור זה נמצא גם בכתובת שהתגלתה ב[[אבן תל זית]], ב[[אוסטרקון]] מ[[עזבת צרטה]] ובאוסטרקון מ[[כונתילת עג'רוד]]{{הערה|[[שמואל אחיטוב]], '''הכתב והמכתב''', עמ' 225–228, 238}}.
 
נמצאו גם כתובות בהם ישנם שינויים נוספים בסדר האותיות, כמו הקדמת האות ו' לאות ה', ואת האות ח' לז', ואת ל' לכ'.
 
{{-}}
[[קובץ:4QLam(Facsimile).jpg|מרכז|ממוזער|650px|3 העמודות הראשונות של מגילת איכה שנמצאו בקומראן (4QLam<sup>a</sup>). ניתן להבחין שהפסוק "פרשה ציון בי[דיה]..." (עמודה 3 שורות 7–8) קודם לפסוק "על אלה '''בכו עיני'''..." (עמודה 3 שורות 9–10). הקדמה זו של פ' לע' המתועדת גם בנוסח המסורה בפרקים הבאים במגילת איכה (ב', ג', ד') – ייתכן כי היא נבעה מאותה מסורת שונה של סדר האלפבית.]]
 
====השוואה לשפות אחרות====
▲סדר האותיות נשמרבאלפבית ברובוהעברי הןדומה ב[[תנ"ך]] במזמורים המיוסדים על פי האלף בית,לזה והןהמופיע בכתבים עתיקים של מושבות הצידונים והספנים הלבנונים, כולל בכתב היתדות [[אוגרית|האוגריתי קרייתי]] וב[[כתב חרטומים|כתב החרטומים]] ההירוגליפי המאוחר.{{הערה|על הכתב האוגריתי, מאמרו של דניס פרדי בספר [https://books.google.co.il/books?id=vTrT-bZyuPcC&lpg=PP1&pg=PA5#v=onepage&q&f=false Ancient languages of Syria-Palestine and Arabia] - השפות העתיקות של סוריה-פלשתינה וערב, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג (אתר גוגל ספרים)}}{{הערה|1=[https://journals.openedition.org/signata/pdf/1920 על סימני תנועות בכתב החרטומים] מאמר (באנגלית) של סטפני פוליס, The Functions and Toposyntax of Ancient Egyptian Hieroglyphs, Exploring the Iconicity and Spatiality of Pictorial Graphemes, ספטמבר 2018, בירחון סיגנטא - לחקר הסמיוטיה היא תורת הסמלים (אתר הירחונים הפתוחים)}}
 
===הסברים לסדר האותיות===
▲הסיבה לסדר האלפבית העברי אינה ידועה, אך היו שמצאו בהן משמעות, על פי צורתן ומשמעותן של שמות האותיות ב[[אלפבית פיניקי#היסטוריה|כתב הכנעני הקדום]]. פרופ' [[אהרן דמסקי]] מאוניברסיטת בר-אילן, למשל, בהמשך לעבודתו של [[יגאל ידין]] בעניין{{הערה|1=בספרו ''תולדות המלחמה בארצות המקרא''. בין היתר ידין מוכיח שהיו כלי זין - כלי מלחמה בצורתה של האות ז', וסולמות מלחמה (סמך = סולם) בצורת האות ס' העתיקה - עמוד אחד מרכזי ומספר שלבים באמצע. לדעתו, זהו המקור לסימן הדולר: '$' שבו מחברים במהירות שלושה קווים דרך הקו המרכזי, ובהמשך מקור האות 'S' שבו הושמט הקו המרכזי.}} מוצא בסדר האותיות חלוקה לקבוצות שיש להן מכנה משותף:
* האותיות א-ו מיוצגות על ידי ציורי מושגי הבית.
* האותיות ז-ט מיוצגות על ידי מושגי השדה.
שורה 95 ⟵ 109:
* האותיות ע-ת מיוצגות על ידי מושגי חלקי הראש.
 
ישנה גם השערה שמשמעות האותיות היא למעשה שתי רשימות: הראשונה, קשורה כולה לעבודות הקרקע ובהמות עבודה יבשתיים, והשנייה, החל מהאות 'מ', עוסקת במים וים.{{הערה|1=מם=מים, נון=דג, סמך=אידרת הדג, עין=מעיין, פה=פי באר, צדי=דיג, קוף=חור הקרס, ריש=חוד הקרס ושין=שיני הקרס, תיו=סימון הדג שנדוג. קרס הדיג המשוננת, היא פרה-היסטורית, כפי שמעידים ציורי מערות בשוודיה ובצרפת}}
 
הסדר נשמר באופן כמעט זהה בכתבים השונים (ר' טבלה לעיל), ואפילו ב[[אלפבית ערבי|אלפבית הערבי]], בו הסדר מבוסס על קבוצות על פי צורת האותיות, תחילתה של כל קבוצה היא על פי הסדר המקובל.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אלפבית_עברי"