נדיר ארבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1 ב\2\3 \4\5, \1אווירי\2, \1אוויר\2
הגהה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 33:
ארבר מנהל פרויקט לתרופה ניסיונית בשם ב-EXO-CD24 לטיפול בחולי [[קוביד 19]] הסובלים מ[[סערת ציטוקינים]]. הטכנולוגיה נוסתה לראשונה בבני אדם, בפאזה קלינית ראשונה במרכז הרפואי איכילוב. מרגע הגיית הרעיון והמצאת הטכנולוגיה ועד שנוסתה לראשונה בבני אדם, עברה חצי שנה בלבד.
 
התרופה נלחמת ב[[סערת ציטוקינים]], הנובעת מ[[נגיף הקורונה]]. למחלת הקורונה שני שלבים עיקרים במחלה. שלב ראשון הוא דמוי מחלת ה[[שפעת]] ואינו מחייב טיפול ספציפי, אלא טיפול תומך בלבד. שלב שני קורהמתרחש אצל ב-5-7% מן המטופלים, בדרך כאלו עם גורמי סיכון והוא מתאפיין בפעילות יתר של מערכת החיסון המכונה סערה ציטוקינית. תגובה חיסונית זו מסכנת חיים, וההערכה שהיא האחראית למרבית מקרי המוות הקשורים למחלה.
 
התרופה משתמשת ב[[אקסוזום|אקסוזומים]], חלקיקים זעירים דמויי בועה המובילים חומרים בין התאים, כדי להעביר חלבון הנקרא CD24 {{אנ|CD24}} ל[[ריאה|ריאות]]. [[חלבון]] זה נמצא על פני ה[[תא]]ים ויש לו תפקיד ידוע וחשוב בוויסות [[מערכת חיסון|מערכת החיסון]], ובפרט הוא עוזר להרגיע את המערכת ולרסן את הסערה. צוות המחקר הינדס את האקסוזומים ב"חדרים נקיים" ב[[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|טכניון]], והם הועשרו בחלבון CD24. ה[[תמיסה]] ניתנה באינהלציה ישר לריאות. המטרה שהחלקיקים שגודלם מיליונית ה[[מילימטר]] יגיעו במהירות וביעילות לאזור ה[[דלקת]]י וימנעו את ההפרשה של הציטוקינים הדלקתיים{{הערה|"התקווה", שרית רוזנבלום, [[ידיעות אחרונות]], מוסף 7 ימים, עמודים 34–42, 5 בפברואר 2021}}