אפרהט – הבדלי גרסאות

הדרשות הן יצירות פרוזה, אך לעיתים קרובות משתמש אפרהט בדימויים פואטיים לכתיבתו. כל אחת מעשרים ושניים הדרשות הראשונות מתחילה בכל אות ברצף של האלף-בית הסורי (מתוכם יש עשרים ושניים במקביל ל[[א"ב]] ה[[עברית|עברי]]). הדרשות לא היו נכתבו בבת אחת, אלא בשלוש תקופות שונות. העשירייה הראשונה, שנכתבה בשנת [[337]], נוגעת לחיים הנוצריים וסדר הכנסייה וקדמה לרדיפות. הדרשות 11–22 נכתבו בעיצומן של הרדיפות, בשנת [[344]]. חלק מהקבוצה הזו עוסקת בענייני הכנסייה כמו הדרשות הראשונות, ואחרים מתמקדים בנושאים אפוקליפטיים. עם זאת, ארבע דרשות עוסקות ב[[יהדות]]. אפרהט נתן עמדתו בהסבר המשמעות של סמלי המילה, פסח ושבת. על אף הקו הפולמוסי בדרשותיו במה שנועשנוגע ליהדות אין הן משקפות אופי אנטי-יהודי מובהק. הדרשה העשרים ושלוש נופלת מחוץ למערכת האלפביתית של העבודות המוקדמות, ונראית מעט מאוחרת יותר, אולי קרוב לסיום חייו של אפרהט. אפרהט כותב בצמוד לכתבי הקודש. אופן הפרשנות המקראית של אפרהט דומה לזה של חכמי ה[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] של ימיו. עמדתו בתוך הכנסייה מצוינת בדרשה יד, שבה נראה כי אפרהט כותב מכתב מטעם ה[[סינוד]] שלו לאנשי הכמורה של בירת פרס - [[קטסיפון]] על ה[[חידקל]].