תאוריית קלוצה-קליין – הבדלי גרסאות

'''תיאורייתתאוריית קלוצה-קליין''' היתההייתה הצעה להתוויית תורה מאוחדת של [[כוח הכבידה]] והכוח האלקטרומגנטי - שני כוחות היסוד שהיו ידועים ל[[מדע]] באותם ימים.

התיאוריההתאוריה שפותחה בשנת [[1921]] על ידי [[תיאודור קלוצה]] היתההייתה הרחבה של [[תורת היחסות הכללית]], ולפיה די בכוח הכבידה כדי לתאר את כל תופעות הטבע, אלא שהוא פועל ב[[מרחב-זמן]] בעל חמישה מימדיםממדים. כך גם הציע [[גונר נורדסטרום]] שנים ספורות טרם לכן בתורת כבידה מקורית משלו, ואשר התצפיות סתרו את חיזוייה<ref>Theodor Kaluza, On the problem of unity in physics, Sitzungsber. Preuss. Akad. Wiss. Berlin. (Math. Phys.) 966-972 (1921)</ref>.

בשנת [[1926]] הציע [[אוסקר קליין]] כי המימד הרביעי שנתווסף לשלושת מימדיממדי המרחב הוא [[מעגל]] זעיר ב[[רדיוס (גאומטריה)|רדיוס]] R שלא ניתן לצפות בו במציאות הגשמית, ולכן נראה העולם כבעל ארבעה מימדיםממדים בלבד ובו שני כוחות יסוד<ref>Oskar Klein, Quantum theory and five dimensional theory of relativity, Z. Phys. 37 895-906 (1926)</ref>. עם זאת, מכשירי מדידה עתידיים שיוכלו לנצל אנרגיות גבוהות מ-R/1 יגלו, לסברתו של קליין, כי לעולם יש למעשה חמישה מימדיםממדים, ובהם מגולם הכוח האלקטרומגנטי בתוך כוח הכבידה.

בימינו ידועים שני כוחות יסוד נוספים: הכוח הגרעיני החלש והכוח הגרעיני החזק, ועדיין עומדת בעינה ההצעה לאחד את כל הכוחות במסגרת מרחב-זמן בעל מימדיםממדים נוספים, כמו ב[[תורת M]] שלפיה המרחב-זמן הוא בעל 11 מימדיםממדים. בדרך הוספת המימדיםהממדים ניתן לצמצם את מספר כוחות היסוד באופן תיאורטיתאורטי.