רווחת בעלי חיים – הבדלי גרסאות

*איסור כללי על הגידול של תרנגולות מטילות בכלובים ב[[שוויץשווייץ]], [[אוסטריה]] ו[[גרמניה]].

מאבקים נוספים למען רווחת בעלי־החיים כוללים מאבקים לשיפור תנאי בעלי־החיים בהובלה ולקיצור טווחי ההובלה ומאבקים כנגד [[ברירה מלאכותית]] היוצרת זנים של בעלי־חיים הסובלים מבעיות גנטיות. ארגונים לרווחת בעלי־חיים פועלים גם לעידוד הצרכנים לבחור מוצרים שהופקו תוך פגיעה פחותה בבעלי־חיים, כמו למשל "[[ביצי חופש]]" במקום ביצים מתרנגולות שגודלו בכלובים, ומאמצים לחקיקה נעשו גם במטרה למנוע הטעיה של צרכנים בקשר לתנאי הגידול של בעלי־החיים מהם הופקו המוצרים. ארגונים מסויימיםמסוימים לזכויות בעלי־חיים מעודדים הימנעות כוללת מכל מוצר מהחי.

ביקורת נוספת מתייחסת לרווחת בעלי החיים בפועל, וטוענת כי אלו הדואגים לרווחת בעלי החיים מראים דאגה לא פרופורציונית למינים מסויימיםמסוימים של בעלי חיים על פני מינים אחרים ללא מתן הצדקה ראציונלית או מדעית להעדפה זו. מבקרים מציינים כי התנועה מבכרת [[חיות מחמד]] על פני בעלי חיים בתעשיה, חיות בר על פני חיות מבויתות או [[יונקים]] על פני בעלי חיים אחרים.

מספר תיאורטיקניםתאורטיקנים בתחום זכויות בעלי־החיים, שהבולטים בהם הם [[טום ריגן]] ו[[גארי פרנציון]], הביעו ביקורת על העיסוק ברווחת בעלי־חיים, בטענה ששיפור משמעותי במצב בעלי־החיים יכול לבוא אך ורק מביטול של תעשיות הפוגעות בבעלי־חיים, והנסיון להביא להכנסת שיפורים חלקיים בתנאי המחיה של בעלי־חיים תוך אי ביקורת על עצם השימוש בהם בצורה פוגענית, מסיט את תשומת הלב מהמאבק למניעה מוחלטת של הפגיעה בהם, ומעניק לגיטימציה למצב הקייים. על אף זאת, ארגונים רבים לזכויות בעלי־חיים, כמו [[אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים|PETA]] או [[אנונימוס]], התומכים בביטול תעשיות הפוגעות בבעלי־חיים, מעדיפים, מטעמים [[פרגמטיזם|פרגמטיים]], לתמוך בקידום רפורמות לשיפור מצבם של בעלי־החיים, אשר עשויות להביא שיפורים משמעותיים יותר במצבם של בעלי־החיים לטווח הקצר, כמו גם לייצר מודעות בקרב הציבור לנושא זכויות בעלי חיים.