בודפשט (משה גרשוני) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Talmoryair (שיחה | תרומות) |
Talmoryair (שיחה | תרומות) |
||
שורה 39:
המוטיב המרכזי שבו השתמש גרשוני היה הקשת. גרשוני חזר על הרישום הסכמטי, לעתים תוך שימוש במוטיב העיטורי של העלים. [[גדעון עפרת]] מאזכר בפרשנותו אודות המוטיב את העיסוק במשפחה וביחסי אב ואם עם הבן,{{הערה|1=ראו: עפרת, גדעון, '''משה גרשוני: הדפסים 2014-1979''', סדנת ההדפס ירושלים, 2021, עמ' 96}} הנובע מן הטקסטים המקודשים. עם זאת, הקשת מהווה מעין [[עכוז]], ואילו החץ הנמתח על הקשת מאזכר את השימוש של גרשוני בחצים באותה עת. אלו שימשו כביטוי ליחס החברתי אל הומוסקסואליות. כך בציור כגון "לא", "זין בתחת?" (1988){{הערה|1=ראו: לוי, איתמור, '''משה גרשוני: עבודות 1990-1987''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1990 (מס' 17, ללא מספרי עמודים)}} או בעבודות אחרות . אל מוטיב זה הוא מחבר מערבולת העשויה מנחשים. [[גדעון עפרת]] מזהה גם במוטיב זה ביטוי למיניות, כמו גם לביטוי רלגיוזי המאחד את "האינסופי והשטני".{{הערה|1=ראו: עפרת, גדעון, '''משה גרשוני: הדפסים 2014-1979''', סדנת ההדפס ירושלים, 2021, עמ' 96}} בחלק מן העבודות מופיע דימוי כף ידו של האמן.
)
[[איתמר לוי (אוצר)|איתמר לוי]] מדגיש בפרשנותו אודות מוטיב הקשת את העבודה כ[[איקונה|איקונן]] יהודי, על רקע הדימוי הפגאני של הקשת (שמקורו ב[[גלגל המזלות]]), ושל מערבולת הנחשים. הלכלוך, טביעת כף היד והדלות "מנמיכים" אותו מעמדה של פנייה ישירה אל האל, אל העצמי ("בחץ הפסיבי, בסימן השאלה ובספירלה המתכנסת"). {{הערה|1=ראו: לוי, איתמור, '''משה גרשוני: עבודות 1990-1987''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1990 (מס'
בעבודות שבהן מופיע מגן הדוד, מחליף גרשוני את הטקסט מ[[תהילים]] (קד; כד): "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". מגן הדוד מתואר כ[[לוליין]] על מעין חבל דק,{{הערה|1=ראו: לוי, איתמור, '''משה גרשוני: עבודות 1990-1987''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1990 (מס' 20, ללא מספרי עמודים)}} ולצדו דימוי כתמי בעל קרניים וזנב, מעין דימוי שטני.{{הערה|1=ראו: עפרת, גדעון, '''משה גרשוני: הדפסים 2014-1979''', סדנת ההדפס ירושלים, 2021, עמ' 99}}
==מעבודות הסדרה==
| |||