בודפשט (משה גרשוני) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
סדרת העבודות "בודפשט" מצטטת, כאמור, את המוטיבים מבית הכנסת בבודפשט. יחד עם זאת במקום ביטוי רלגיוזי (דתי) של אמונה, הופכים הדימויים לביטוי של ספקנות ושל חתרנות.
 
המוטיב המרכזי שבו השתמש גרשוני היה הקשת. גרשוני חזר על הרישום הסכמטי, לעתים תוך שימוש במוטיב העיטורי של העלים. [[גדעון עפרת]] מאזכר בפרשנותו אודות המוטיב את העיסוק במשפחה וביחסי אב ואם עם הבן,{{הערה|1=ראו: עפרת, גדעון, '''משה גרשוני: הדפסים 2014-1979''', סדנת ההדפס ירושלים, 2021, עמ' 96}} הנובע מן הטקסטים המקודשים. עם זאת, הקשת מהווה מעין [[עכוז]], ואילו החץ הנמתח על הקשת מאזכר את השימוש של גרשוני בחצים באותה עת. אלו שימשו כביטוי ליחס החברתי אל הומוסקסואליות. כך בציור כגון "לא", "זין בתחת?" (1988){{הערה|1=ראו: לוי, איתמור, '''משה גרשוני: עבודות 1990-1987''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1990 (מס' 17, ללא מספרי עמודים)}} או בעבודות אחרות . אל מוטיב זה הוא מחבר מערבולת העשויה מנחשים. [[גדעון עפרת]] מזהה גם במוטיב זה ביטוי למיניות, כמו גם לביטוי רלגיוזי המאחד את "האינסופי והשטני".{{הערה|1=ראו: עפרת, גדעון, '''משה גרשוני: הדפסים 2014-1979''', סדנת ההדפס ירושלים, 2021, עמ' 96}} בחלק מן העבודות מופיע דימוי כף ידו של האמן.
 
)
[[איתמר לוי (אוצר)|איתמר לוי]] מדגיש בפרשנותו אודות מוטיב הקשת את העבודה כ[[איקונה|איקונן]] יהודי, על רקע הדימוי הפגאני של הקשת (שמקורו ב[[גלגל המזלות]]), ושל מערבולת הנחשים. הלכלוך, טביעת כף היד והדלות "מנמיכים" אותו מעמדה של פנייה ישירה אל האל, אל העצמי ("בחץ הפסיבי, בסימן השאלה ובספירלה המתכנסת"). {{הערה|1=ראו: לוי, איתמור, '''משה גרשוני: עבודות 1990-1987''', מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1990 (מס' 19, ללא מספרי עמודים)}}