הברית לדיאלוג ביטחוני רב-צדדי – הבדלי גרסאות

הרחבה
(הרחבה)
(הרחבה)
בשנת 2012, [[שי ג'ינפינג]] הפך למזכיר הכללי של [[המפלגה הקומוניסטית הסינית]], וירש את מנהיגות סין. מאז, המתיחות בין סין לכל אחת מארבע מדינות הקוואד גברה. שי נקט קו נוקשה בנושאי ביטחון וחוץ, ושידר לבמה העולמית סין לאומנית וחזקה יותר ממה שהיה במדיניות העלייה השלווה של סין שקידם קודמו של שי, [[חו ג'ינטאו]]. התוכנית הפוליטית של שי שואפת לסין מאוחדת ובטוחה יותר במערכת הערכים ובמבנה הפוליטי שלה.
 
תחת הנהגתו של שי, סין נקטה בבניית [[אי מלאכותי|איים מלאכותיים]] ב[[איי ספראטלי]] ובאזור [[איי פאראסל]]. לפי [[רויטרס]], בניית האיים בים סין הדרומי בעיקר על ידי [[וייטנאם]] ו[[הפיליפינים]] נמשכת כבר עשרות שנים; בעוד שסין הגיעה באיחור לתחרות בניית האיים, המאמצים שלה היו בקנה מידה חסר תקדים מכיוון שבין [[2014]] ל-[[2016]] בנתה יותר שטחי איים מלאכותיים מאשר כל שאר האומות שבנו לאורך ההיסטוריה, ונכון לשנת 2016 הציבה ציוד צבאי על אחד מהם. מאמר משנת [[2019]] ב[[קול אמריקה]] שהשווה את מסע בניית האיים של סין וויאטנםווייטנאם בים סין הדרומי ציין שהסיבה לכך שווייטנאם בניגוד לסין ספגה מעט ביקורת בינלאומית ואפילו תמיכה הייתה בגלל המהירות האיטית יותר והתפיסה המציגה אופי הגנתי של פרויקט בניית האיים שלה.
 
בטור דעה משנת [[2020]], הגנרל ההודי לשעבר ש.ק. צ'אטרג'י תיאר את מדיניות החוץ של סין כ"[[שיטת הסלמי|חיתוך סלמי]]". בין 2015 לאמצע [[2017]], ארצות הברית ערכה חמישה מבצעים ימיים של חופש ניווט (FONOP) באזור. ב[[יולי]] 2016, בית הדין לבוררות שהוקם על פי נספח 7 לאמנת [[האומות המאוחדות]] בדבר [[חוק הים]] (UNCLOS) פסק נגד התביעות הימיות של סין בפיליפינים. בית הדין לא פסק בעניין הבעלות על האיים ולא תחם גבולות ימיים. הן [[הרפובליקה העממית של סין]] (סין) והן [[הרפובליקה הסינית]] (טייוואן) הצהירו כי אינן מכירות בבית הדין ועמדו על כך שהעניין ייפתר באמצעות משא ומתן דו-צדדי עם תובעי בעלות אחרים.
 
הנשיא ביידן אירח את פסגת מנהיגי הקוואד הראשונה ב-[[24 בספטמבר]] 2021 ב[[הבית הלבן|בית הלבן]] בהשתתפות ראש הממשלה מודי מהודו, ראש הממשלה מוריסון מאוסטרליה וראש הממשלה סוגה מיפן. מנהיגי הקוואד התחייבו לפעול למען השלום והשגשוג במרחב האינדו-פסיפי.
 
=== הציר האירופאי והקנדי למרחב האינדו-פסיפי ===
בפסגת שנגרי-לה ב[[סינגפור]] ב[[יוני]] [[2018]], שרי ההגנה ה[[צרפת]]ים וה[[בריטניה|בריטים]] הודיעו שהם ישיטו [[אוניית מלחמה|ספינות מלחמה]] דרך [[ים סין הדרומי]] כדי לקרוא תיגר על ההתעצמות הצבאית של סין. במהלך דומה, ב-[[16 בספטמבר]] 2020, צרפת, בריטניה ו[[גרמניה]] הגישו יחד בקשה בעל פה ל[[או"ם]], שטענה כי יש לשמור על [[חוק הים]], וקבעו כי התביעות הטריטוריאליות של סין בים סין הדרומי לא מצייתות לו.
 
ב-[[20 בינואר]] 2021, [[ג'ו ביידן]] הפך לנשיא ארצות הברית, ויומיים לאחר מכן, גורמי ביטחון בכירים בארצות הברית וביפן דנו בנושאי ביטחון. שלושה ימים לאחר מכן, שר החוץ היפני, טושימיטסו מוטגי, השתתף בדיון במועצת החוץ של [[האיחוד האירופי]] על מנת לקדם שיתוף פעולה בין יפן והאיחוד האירופי במרחב האינדו-פסיפי. ב-[[18 בפברואר]], במהלך פגישת השרים השלישית, הסכימו ארצות הברית, אוסטרליה, יפן והודו להתנגד נחרצות לכל פעולה כוחנית מצד סין, והתחייבו לעבוד יחד עם ה-[[ASEAN]] והאיחוד האירופי על מנת לעמוד ביעדים שלהם.