מסע הצלב הרביעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
איסאאקוס >> איסאאקיוס
שורה 23:
בינתיים, עזב בוניפציו את הצי לפני שהפליג מוונציה, כדי לפגוש את בן-דודו פיליפ. הסיבות לביקורו ניתנות לוויכוח: ייתכן שהבין את תוכניותיהם של הוונציאנים ועזב כדי להימנע מהחרמה; ייתכן גם שעזב כי רצה להיפגש עם הנסיך הביזנטי אלכסיוס הרביעי, גיסו של פיליפ ובנו של השליט הביזנטי, [[איסאקיוס השני]], שהודח מתפקידו על ידי אחיו. אלכסיוס ברח אל פיליפ כשאביו הופל מהשלטון ב-[[1195]], אבל יש הטוענים כי בוניפציו לא ידע על הימצאותו אצל פיליפ. אלכסיוס הציע לאחד את הכנסייה הביזנטית עם רומא, לשלם סכום עצום לצלבנים, ולהצטרף למסע עם צבא גדול וזאת בתנאי שהצלבנים יפליגו לקונסטנטינופול ויפילו את השליט הנוכחי. הייתה זו הצעה מפתה לצלבנים העניים, שמספרם לא היה רב כמו שציפו כך שצבא נוסף לא יכול להזיק להם. היחסים היווניים-לטיניים היו מורכבים מאז [[פילוג הכנסייה הנוצרית]] ב-[[1054]]. מסעי הצלב [[מסע הצלב הראשון|הראשון]] ו[[מסע הצלב השני|השני]] גרמו לנזק רב בקונסטנטינופול בדרכם לארץ הקדושה, והיוונים הואשמו שהסגירו את הצלבנים לטורקים. מספר קטן של סוחרים ונציאנים הותקפו וגורשו מקונסטנטינופול במהלך מהומות כנגד הלטינים ב־[[1182]] ושודדי ים אשר תקפו אניות ונציאניות חנו על חופי [[האימפריה הביזנטית]]. עם זאת, הצעת הנסיך הביזנטי כללה את החזרתו לכס המלוכה, ולא את בזיזת עיר הבירה שלו. בוניפציו הסכים, ואלכסיוס חזר איתו כדי להצטרף לשאר הצי ב[[קורפו]] אחרי שהפליג מזארה. שאר המנהיגים הצלבנים האחרים קיבלו לבסוף את תוכניתו, אבל הרבה חיילים פשוטים לא הסכימו עם ההסכם שגובש, ונטשו את המסע. הצי הגיע לקונסטנטינופול בסוף יוני 1203.
 
המניע הראשוני להחזרת איסאאקוסאיסאאקיוס השני, אביו של הנסיך אלכסיוס, לשלטון, היה שאחרי החזרתו יקבלו הצלבנים את התמיכה שהובטחה להם. ל[[אלכסיוס השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית|אלכסיוס השלישי]], שהדיח את איסאאקוסאיסאאקיוס ושלט במקומו בקונסטנטינופול נודע על המצאות הצלבנים באזור. אזרחי קונסטנטינופול לא התעניינו בהדחת השליט והגליית בנו; תפיסות השלטון שלא כדין היו די שכיחות בביזנטיון, והפעם כס המלוכה אף נשאר באותה המשפחה. מחומות העיר האזרחים התגרו והביכו את הצלבנים שהובטח להם שהנסיך אלכסיוס יקודם בברכה. הצלבנים נחתו, לאחר שהצליחו לחתוך את השרשרת הכבדה שחסמה את [[קרן הזהב]], התקיפו את החלק הצפון-מזרחי של העיר, והעלו באש בניינים רבים. בכך, גרמו הצלבנים לאזרחי העיר להפנות את גבם אל אלכסיוס השלישי שנמלט מיד, או לפי גרסה אחרת, יצא מן העיר המובסת על מנת לחזור אליה בכוחות מחודשים{{הערה|Ruth Macrides, '1204: The Greek Sources', in Angeliki Laiou (ed.), '''Urbs Capta: The fourth Crusade and its consequences''' p. 141-150}}. הנסיך אלכסיוס (אלכסיוס הרביעי) תפס את המלוכה, ושלט באימפריה יחד עם אביו איסאאקוסאיסאאקיוס.
 
==התקפות נוספות על קונסטנטינופול==
אלכסיוס הרביעי הבין שיהיה לו קשה לקיים את הבטחותיו לצלבנים, שכן אלכסיוס השלישי לקח איתו סכום כסף גדול כשנמלט מהעיר, והשאיר את האימפריה חסרת-כסף. בנקודה זו הורה אלכסיוס להרוס ולהתיך סמלים ביזנטיים ורומיים בעלי-ערך כדי להפריד את הזהב והכסף שבהם. בעיני כל היוונים שידעו על ההחלטה הזו, היה זה סימן מזעזע לייאוש והנהגה חלשה, שהגיע לה להיענש על ידי אלוהים. ההיסטוריון הביזנטי [[ניקטאס כוניאטס]] אף אפיין אותו כנקודת מפנה של שקיעת האימפריה הרומית.
 
כתוצאה מכך, אלכסיוס הרביעי היה צריך לטפל בשנאה הגוברת של אזרחי קונסטנטינופול ל"לטיניים" ולהפך. מתוך פחד על חייו, אלכסיוס ביקש מהצלבנים לחדש את ההסכם שלהם לעוד שישה חודשים (עד לאפריל [[1204]]). הסכם זה התקבל בקרב ההנהגה הצלבנית לאחר תחנונים כלפי הצלבנים אשר התמרמרו על כך שהם נשארים בקונסטנטינופול ולא יוצאים לארץ ישראל. אף על פי כן, תקיפות בתוך העיר עדיין נמשכו, והצלבנים התקיפו באוגוסט 1203 [[מסגד]], שהוּגן על ידי כוח משולב של מוסלמים ויוונים. בניסיון נוסף לברוח, הוונציאנים הקימו חומת אש, וגרמו ל"השריפה הגדולה", שבה חלק גדול מהעיר נשרף כליל. ההתנגדות לאלכסיוס הרביעי גברה, ואחד מהחצרנים שלו, אלכסיוס דוקאס, הפיל אותו מהשלטון וחנק אותו למוות. דוקאס תפס את כס המלוכה והיה ל[[אלכסיוס החמישי]]; איסאאקוסאיסאאקיוס מת קצת אחר-כך, כנראה מוות טבעי.
 
הצלבנים והוונציאנים, שכעסו בגלל רצח הפטרון המיועד שלהם, התקיפו את העיר פעם נוספת ב־[[8 באפריל]], צבאו של אלכסיוס החמישי הציג התנגדות חזקה שהרתיעה את הצלבנים. היוונים ירו קליעים ענקיים לתוך מכונות המצור של הצלבנים, וריסקו רבות מהן. מזג האוויר הקשה היווה מכשול רציני לצלבנים - רוח חזקה נשבה מהחופים ומנעה מרוב הספינות להתקרב לחומות כדי לשגר מתקפה. רק חמישה מתוך הצריחים היוונים הותקפו, ואף אחד מהם לא נכבש או נפגע. בצהרי-היום היה ברור שהמתקפה נכשלה.