אגדה (יהדות) – הבדלי גרסאות

הוסרו 15 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
== אסכולות מחקר בפרשנות סיפורי חכמים ==
 
ישנן שתי דרכי פרשנות שונות להבנת סיפורי החכמים המופיעים ב[[ספרות חז"ל]].
=== הגישה ההיסטורית ===
גישה זו, המאפיינת את רוב ההיסטוריונים חוקרי [[תלמוד|התקופה התלמודית]], סוברת כי חלק מסיפורי החכמים מכילים פרטים היסטוריים שניתן לאמת ולזהות אותם. סיפורים אלו יאומתו עם מקורות אחרים המספרים את סיפורי התקופה. לדוגמה: [[היינריך גרץ|היינריך (צבי) גרץ]], היסטוריון בן [[המאה ה-19]], השווה בין כתבי ההיסטוריון [[יוספוס פלביוס]] לכתבי חז"ל ובעזרת שילוב של שני המקורות יצר תמונה היסטורית אחידה. כלומר, גרץ יוצא מנקודת הנחה ששני המקורות הם בעלי חומרים היסטוריים ומקנה להם סמכות זהה.
=== הגישה הספרותית ===
גישה זו, שבראשה עמד פרופ' [[יונה פרנקל]], סוברת כי יש ספק אודות האמינות ההיסטורית של סיפורי החכמים מכיוון שלא ייתכן שהמבנה של סיפור היסטורי יהיה אסתטי ומוקפד כל כך. לכן מציעה הגישה ניתוח ספרותי של הטקסט התלמודי. פרנקל מחלק את שלבי ניתוח הטקסט למספר שלבים: 1. קריאה והבנה מילולית של הטקסט, 2. חלוקת הסיפור לחלקים הגיוניים, 3. הגדרת היחסים בין החלקים, 4. מעקב אחר הקשרים בין החלקים, 5. הבנת המשמעות הרעיונית של הסיפור.
 
אולם לדעת [[רבינו תם]] אין לדחות דברי אגדה אם אינם חולקים על התלמוד{{הערה|[[ספר הישר (רבנו תם)|ספר הישר]] הובא במחזיק ברכה לה[[חיד"א]] קונטרס אחרון סימן נא.}} וכן דעת רוב פוסקי ההלכה האחרונים{{הערה| [[יביע אומר]] ח"א חיו"ד ד אות ח. ועוד.}}.
 
הנימוקים שניתנו ליחס זה לאגדות חז"ל הם שדברי האגדה לא לובנו כלימוד הגמרא בצורה של שאלות ותשובות<ref>מהר"ל מפראג, באר הגולה, שער שישי</ref> ושלא נכתבו בצורה של פסיקה אלא של דברי מוסר וכדומה.<ref>שו"ת נודע ביהודה תניינא קס</ref>
 
בתקופות מאוחרות יותר, הוגים אורתודוקסיים נתנו סמכות גדולה יותר לאגדות חז"ל, ולעיתים עמדה שאלה זו ביסוד מחלוקות בין זרמים פתוחים לשמרנים. בשנת [[2003]] עורר ביטוי אחד של הוויכוח בעניין פולמוס עז ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]. לאחר שהרב [[יעקב מדן]] הוציא ספר המדבר על חטאו של [[דוד המלך]] ותשובתו, יצאו כמה ראשי ישיבות, כמו הרב [[צבי טאו]], והרב [[משה בלייכר]] כנגד עצם הטענה שדוד חטא, בשל טענתם שאסור לחלוק על דברי הגמרא, שאומרת: "אמר ר"ש בר נחמני כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה". רבנים אחרים, כמו הרב [[יובל שרלו]] והרב [[יואל בן נון]], טענו בין השאר כי אין מחויבות לקבל את המדרש כפשוטו ובמיוחד כיוון שיש דעות חולקות וניתן להבין אותו כאמירה הגורסת שאין להתייחס לדוד כחוטא אך לא מתכוונת לומר שהוא לא חטא כלל.
 
===מדרש רבה===
המדרשים הקרויים "[[מדרש רבה]]" הם מן המדרשים הידועים והנלמדים ביותר. אולם למרות הדמיון בשמות, לא מדובר בקובץ מדרשי אחד, אלא בקבצים שנכתבו בתקופות שונות, במקומות שונים ועל ידי מחברים שונים.
*[[בראשית רבה]] מתוארך ל[[המאה ה-6|מאה השישית]]. מדרש על חומש [[בראשית]] שיש בו ביאורי מילים ופסוקים והרחבות אגדתיות, חלקן רחוקות מאוד מפשט הפסוקים. משולבים בו גם משלים ואמיתות עממיות. העורך הביא דרשות ממקורות מוקדמים יותר, ובהם המשנה, ה[[תוספתא]], מדרשי ההלכה ו[[תרגומי המקרא]]. הוא מצטט גם מן התלמוד הירושלמי, כנראה בגרסה ששונה במקצת מן הגרסה שבידינו. יש המקדימים את עריכתו של מדרש בראשית רבה לתחילת [[המאה ה-5]].
*[[שמות רבה]] ([[המאה ה-11]] או [[המאה ה-12|ה-12]])
*[[מדרש שמואל]] על [[ספר שמואל]]
*[[מדרש שוחר טוב]] – מדרש אגדה ל[[תהלים]]. המדרש פותח בפסוק "שוחר טוב יבקש רצון" (משלי י"א, כז), ומכאן שמו. זהות מחברו אינה ידועה.
*[[מדרש משלי]]
*[[סדר עולם רבה]], מיוחס לתנא [[רבי יוסי|רבי יוסי בן חלפתא]]. מתאר את ההיסטוריה מ[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]] עד [[חורבן בית שני]].
*[[ילקוט שמעוני]] – ליקוט של מדרשים על ספרי ה[[תנ"ך]], שנתחבר בתחילת [[המאה הארבע עשרה]] ב[[גרמניה]]. הדעות חלוקות באשר לזהות מחברו, ועל פי רוב על ידי רבי [[שמעון אשכנזי]] ("ראש הדרשנים") מ[[פרנקפורט]]. הספר מצטיין במאגר ספרים עצום של כ-50 ספרים, בדיוק לשוני ובהסמכת וציטוט המקורות.
*[[מדרש אבא גוריון]] על [[מגילת אסתר]]
* [[מדרש אגדה (בובר)]] על [[חמישה חומשי תורה]]
*[[מדרש הגדול]] – ליקוט של מדרשים מ[[יהדות תימן]], שנתחבר על ידי רבי [[דוד עדני|דוד העדני]]
*[[פסיקתא דרב כהנא]] – קובץ מדרשים על ה[[הפטרה|הפטרות]] הנקראות ב[[חג|חגים]] וב[[שבת|שבתות]] מיוחדות במשך השנה.
בנוסף על חיבורי האגדה האמורים לעיל, קיימים חיבורים המתמקדים בענייני [[מוסר]], כגון: [[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]], [[מסכת דרך ארץ]] ([[דרך ארץ רבה]] ו[[דרך ארץ זוטא]]), [[תנא דבי אליהו]].
רשימת קובצי מדרשים נוספים ניתן למצוא בספרים:
* [[אוצר מדרשים]] ([[יהודה דוד אייזנשטיין]], ניו יורק 1915)
* [[בית המדרש (קובצי מדרשים)|בית המדרש]] של [[אהרן ילינק]]
*{{היברובוקס|[[אברהם בן הגר"א|אברהם בן אליהו מווילנא]]|ספר '''רב פעלים'''|14013|ורשה, [[תרנ"ד]]/1894}}
 
==לקריאה נוספת==
* [[יצחק היינמן]], '''דרכי האגדה''', [[הוצאת מאגנס]], תשי"ד.
* [[אפרים אלימלך אורבך]], '''חז"ל - פרקי אמונות ודעות''', הוצאת מאגנס, תשכ"ט.
* [[מרדכי פירון]], '''בשערי האגדה''', הוצאת "דון", תשל"ד 1974.
* [[יונה פרנקל]], '''עיונים בעולמו הרוחני של סיפור האגדה''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1981.
* [[עליזה שנהר]], '''קוראת במקור: על אגדות עתיקות וחדשות'''. [[הוצאת פרדס]], 2016.
* [[יוסף היינימן]], '''אגדות ותולדותיהן''', עיונים בהשתלשלותן של מסורות, ירושלים: [[הוצאת כתר]], 1974.
* [[יעקב גרטנר]], '''מבוא לתורה שבעל פה''', הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1996. יחידה 7; עמ' 243 - 356.{{גוגל ספרים|eA3rzfjec0wC&lpg|מלא}}
* ג'פרי רובינשטיין, '''סיפורים תלמודיים: אמנות הסיפור, עריכה ותרבות''', תרגם מאנגלית עמרי שאשא, הוצאת [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], 2021.{{הערה|{{הארץ|ישי רוזן צבי|מהיכן הסצינה הפנטסטית של המשפט שעורך הקב"ה לגויים באחרית הימים|1.9884048|8 ביוני 2021}}}}
 
 
*{{רמב"י נושא|אגדה|Aggada|אגדה|רשימה=כן}}
*{{רמב"י נושא|‫אגדותאגדות חז"ל|Aggada|‫אגדותאגדות חז"ל|רשימה=כן}}
*[http://agadastories.org.il/ ספר האגדה: אוצר אגדות חז"ל, גרסת הרשת]
*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/agadot/hagada2-2.htm מאמר על ההגדות] לרבי [[משה חיים לוצאטו]]
* [[אורי ארליך]], [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16995 פרק נוסף בבחינת בית היוצר של המדרש והאגדה], אתר פשיטא
* [[אביגדור שנאן]], [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16869 גבולות נעים ומעומעמים - התהליך המדרשי בין יצירה לחשיפה], אתר פשיטא
* [[משה דוד הר]], [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12811 דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : מדרשי אגדה], אתר פשיטא
* "[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=618 ארץ אגדה]", סדרת שיעורים רחבת הקף על אגדות חז"ל, מאת: הרב [[מרדכי הוכמן]], באתר [http://www.yeshiva.org.il/ ישיבה]
* [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111338 המסורת בישראל], מאתר [http://www.hidabroot.org "הידברות"]
* {{אנצ יהודית|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=587&letter=M&search=midrash#1920|שם=מדרש אגדה}}
* [http://jewstory.net/12_aggadah/ 'לא סיפורי פיות. על אגדות חז"ל'], פרק מה[[פודקאסט]] 'הסיפור שלנו'.
*Rivka, Raviv, [https://www.academia.edu/11793566/Teaching_Aggadah_Tel-Aviv_the_Mofet_Institution_2012 Teaching Aggadah] , Tel-Aviv: the Mofet Institution, 2012
*{{אנצ דעת|45|סקירה קצרה על ספרי האגדה העיקריים}}
*ענת רייזל, [https://www.mayim.org.il/publications/ מבוא למדרשים, באתר "מחלקי המים"]. תקציר מתוך הספר מבוא למדרשים, הוצאת [[מכללת הרצוג]] - תבונות, אלון שבות, תשע"א.