סברה (טנק) – הבדלי גרסאות

נוספו 8,506 בתים ,  לפני 4 חודשים
הרחבה, הוספת מקורות
(הרחבה, הוספת מקורות)
| הערות = המידע נכון לסברה סימן 3
}}
 
'''סברה''' הוא גרסת [[השבחה (נכסים)|השבחה]] מתוצרת [[התעשייה הצבאית]] (תע"ש) לטנקי [[M60 פטון]] המיועדת ל[[ייצוא]]. פיתוחו מבוסס על הידע שנצבר מהשבחת טנקי ה[[מגח]], שגם הם מבוססים על סדרת טנקי ה[[פטון (טנק)|פטון]].
 
כ-170הדגם טנקי M60 פטוןפותח הושבחו עבור [[חיל השריון הטורקי]] כחלק מפרויקט המודרניזציהמודרניזציה שכוללשכלל השבחה של כ-170 טנקי M60 פטון לטנקי סברה, והוא נקרא שם יקראו M60T סברה.
 
== מפרט טכני ==
במסגרת פרויקט ההשבחה, הותקן בטנק הפטון הטורקי [[תותח תע"ש 120 מ"מ]], המיוצר גם עובר טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4. כמו כן הותקנו בו מערכות בקרת אש ואזהרה, [[הדמאה תרמית|הדמיה תרמית]], מערכת אוורור, מיגון משופר, מערכות תקשורת מוצפנות וחסינות, מערכת כיבוי אש, מערכות מיגון אב"כ, מערכות מיסוך ושיבוש ירי טילים{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}}}.
 
בטנק מוחלפים כמעט כל החלקים, בהם הצריח, והתותח המשודרג ל[[תותח תע"ש 120 מ"מ]]. לטנק מתווספות מערכות בקרת אש ואזהרה, [[הדמאה תרמית|הדמיה תרמית]], ומערכת אוורור. המנוע מוחלףהוחלף גם הוא ואיתו גם התמסורת ההידראולית הישנה במערכת חדשה. השריון הפאסיבי מוחלףהוחלף בשריון חדש ואליו מתווסף גם [[מיגון ריאקטיבי]]. ה[[מזקו"ם]] מוחלףהוחלף גם הוא במערכת שביכולתה לשרוד תנאי שטח קשים.
==היסטוריה==
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], במסגרת תוכנית מודרניזציה שאפתנית של הצבא הטורקי בהשקעה של 150 מיליארד דולר ל-30 שנה, הוחלט על הכנסת טנק מערכה חדש. התכנון היה לרכוש 1,000 טנקים חדישים, בהשקעה של כ-7 מיליארד דולר. הטנקים שנשקלה רכישתם היו [[AMX-56 לקלרק]] ה[[צרפת]]י, [[M1 אברמס]] תוצרת [[ארצות הברית]] או [[לאופרד 2]] תוצרת [[גרמניה]]{{הערה|{{גלובס|אליהו חסין|פאלקון ירד מהפרק. התסכים ארה"ב להשבחת טנקים לטורקיה?|253736|13 ביולי 2000}}}}.
 
במסגרת שיחות שיתוף הפעולה הביטחוני האסטרטגי של ישראל וטורקיה (על פי הסכם שנחתם בפברואר 1996){{הערה|{{הארץ|צבי בראל|סימנים לתחילתה של ידידות חדשה עם טורקיה|1.9368786|13 בדצמבר 2020}}}}, העלתה מדינת ישראל ההצעה להשביח תחילה את הטנקים הישנים של הצבא הטורקי שניתן עדיין להפיק מהם תועלת מבצעית, כפתרון ביניים עד להכנסת הטנקים החדשים לשירות. מומחי שריון ישראליים איתרו כ-900 טנקי M-60 פטון מתוך כ-3,000 טנקים במערך השריון הטורקי, שניתן להשביח על בסיס הידע שנצבר בטנקי המגח בישראל{{הערה|שם=ברזילי1|}}. בשנת [[1998]], בתקופת נשיאותו של [[סוליימאן דמירל]], הוסכם עקרונית על פרויקט ההשבחה, והחל משא ומתן על פרטיו ועלותו. המשא ומתן נמשך כשנתיים שבמקביל ארצות הברית לחצה על לטורקיה לבצע את ההשבחה באמצעות חברת [[ג'נרל דיינמיקס]], היצרנית המקורית של הטנק{{הערה|{{הארץ|ראובן פדהצור|ציר, ברית, או רק שותפות|1.702073|17 במאי 2001}}}}. ביולי 2001 הגיע שר הביטחון [[בנימין בן-אליעזר]] לביקור בטורקיה לסכם את פרטי העסקה{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|הידידה השנייה|1.714908|4 ביולי 2001}}}}.
 
באוגוסט 2001, פרסמו פרטי ההסכם, על פי יושבחו במשך חמש השנים 170 טנקי פטון, עם אופציה המאפשרת למשרד ההגנה של טורקיה להרחיב את פרויקט ההשבחה לכ-730 טנקי פטון נוספים. בנוסף נקבע כי את הפרויקט תוביל [[תעש מערכות|התעשייה הצבאית]] (תע"ש) בשיתוף עם קונסורטיום של חברות ישראליות נוספות{{הערה|שם=ברזילי1|{{הארץ|אמנון ברזילי|ישראל תשביח טנקים טורקיים גם ברווח מזערי|1.725729|14 באוגוסט 2001}}}}. עם זאת עדיין היו חילוקי דעות על עלות הפרויקט והמשא ומתן נמשך{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|עיתון טורקי: הופסק המו"מ על השבחת הטנקים|1.752994|1 בדצמבר 2001}}}}.
 
ב-1 באוקטובר 2002, הודיע משרד ההגנה הטורקי על חתימת ההסכם, בעלות של 687.5 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הבודדת הגדולה בתולדות היצוא הביטחוני של ישראל עד אז. בנוסף הוסכם כי מתוך תקציב הפרויקט יושקעו כ-230 מיליון דולר בהקמת קו ייצור להשבחת הטנקים באחד ממפעלי התעשייה הצבאית של טורקיה. ההסכם כלל יותר מ-20 הסכמי משנה, שפירטו את כל סעיפי ההשבחה שיעשו כ-35 חברות מישראל, מטורקיה וממדינות אחרות בפרויקט{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}}}. [[משרד האוצר]] ביקר את העסקה מאחר שסבר שהיא נחתמה במחיר הפסד, שיכביד על תע"ש שהייתה אז [[חברה ממשלתית]]. בתגובה נמסר שמדובר בעסקה ראשונית בשולי רווח נמוכים שתוביל להרחבת ההסכם להשבחת טנקים נוספים{{הערה|שם=ברזילי2|{{הארץ|אמנון ברזילי|האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה|1.830335|8 באוקטובר 2002}}}}. לראש פרויקט ההשבחה התמנה תא"ל (מיל') [[שלום קורן]], שיהיה קודם מפקד [[מנהלת המרכבה והרק"ם]]. חברת [[אלביט מערכות]] (וחברת הבת של [[אל-אופ]]) נבחרה כקבלן משנה ומינתה את תא"ל (מיל') [[יהודה אדמון]] לנהל את הפרויקט מטעמה. בנוסף מינה מנכ"ל משרד הביטחון, [[עמוס ירון]], את ראש מנהלת תוכנית הטנק מרכבה במשרד הביטחון, תא"ל [[דוד אנגל]], לעמוד בראש צוות פיקוח ובקרה על תוכנית ההשבחה. מאחר שמשרד הביטחון העניק ערבויות לתעש כדי שתוכל לעמוד בכל סעיפי ההסכם{{הערה|שם=ברזילי2|}}.
 
במהלך שנת [[2003]] הגיעו חמישה טנקים טורקיים לישראל לצורך בניית [[אב טיפוס|אבות טיפוס]]{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה|676485|27 במרץ 2003}}}}. עם זאת הטורקים לחצו להוריד את המחיר, ומנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון הציע שמדינת ישראל תבצע "[[רכש גומלין]]" בהיקף של 100 מיליון דולר. רכש הגומלין שעליו הוסכם היה צירוף הקונצרן הטורקי "[[זורלו החזקות]]" לפרויקט הקמת [[תחנת הכוח דוראד]]{{הערה|{{גלובס|אמנון ברזילי|קצר חשמלי|1000192502|14 במרץ 2007}}}}, והעסקת עובדים מטורקיה בישראל{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|עובדים מטורקיה יהיו חלק מרכש הגומלין בעיסקת השבחת הטנקים|737074|30 באוקטובר 2003}}{{ש}}{{הארץ|רותי סיני|ההסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים זרים|1.875042|11 באפריל 2003}}}}. ביולי 2003 מפלגת הימין האסלאמית - [[מפלגת הצדק והפיתוח]], שזכתה לרוב בפרלמנט הטורקי, בקשה להקים ועידת חקירה לבדיקת פרטי העסקה{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|הפרלמנט הטורקי עלול לחקור את העיסקה עם תעש להשבחת טנקים|702794|4 ביולי 2003}}}}. אך לבסוף תמכה בעסקה וראש הממשלה מטעמה [[רג'פ טאיפ ארדואן]], הגיע לביקור בישראל, במאי 2005, לדון בעסקאות ביטחוניות נוספות{{הערה|{{TheMarker|אלוף בן|ראש ממשלת טורקיה ארדוואן מגיע היום לביקור ראשון בישראל|1.292121|1 במאי 2005}}}}.
== תהליך ההשבחה ==
בטנק מוחלפים כמעט כל החלקים, בהם הצריח, והתותח המשודרג ל[[תותח תע"ש 120 מ"מ]]. לטנק מתווספות מערכות בקרת אש ואזהרה, [[הדמאה תרמית|הדמיה תרמית]], ומערכת אוורור. המנוע מוחלף גם הוא ואיתו גם התמסורת ההידראולית הישנה במערכת חדשה. השריון הפאסיבי מוחלף בשריון חדש ואליו מתווסף גם [[מיגון ריאקטיבי]]. ה[[מזקו"ם]] מוחלף גם הוא במערכת שביכולתה לשרוד תנאי שטח קשים.
 
במרץ 2004, חתמה חברת אלביט מערכות על החוזה לביצוע חלקה בפרויקט בהיקף של 183 מיליון דולר. החוזה נחתם למעשה מול משרד הביטחון הישראלי, כקבלן משנה של התעשייה הצבאית במסגרת הפרויקט{{הערה|{{גלובס|ירון פרידמן|אלביט מערכות תשתתף בפרויקט להשבחת טנקים טורקיים ב-183 מ' ד'|780076|14 במרץ 2004}}}}. בנובמבר [[2005]] חתמה חברת [[אורדן תעשיות]] על חוזה לאספקת מערכות מתלה ושירותים נלווים לפרויקט, כאשר חברת [[עשות אשקלון]] משמשת לה כקבלן משנה{{הערה|{{TheMarker|TheMarker digital|אורדן תספק לצבא הטורקי מערכות ב-36 מיליון דולר|1.310887|21 בנובמבר 2005}}}}.
=== הערות ===
ישנן 3 גרסאות של הטנק, סימן 1, 2 ו-3.
הטנק נחשב לטנק מערכה מרכזי שביכולתו לעמוד בזירת הטנקים המודרנית. {{ש}}מקור השם '''סברה''' הוא '''[[צבר (סלנג)|צבר]]''' בעברית, כש'''סברה''' הוא המבטא הלועזי שלו.
 
== מפעילות ==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{גלובס|הדס מנור|התמ"ת מסייע לחברות ישראליות בפרויקט השבחת הטנק הטורקי|1000069851|10 במרץ 2006}}
* {{ישראל דיפנס|עמי רוחקס דומבה|אלביט תספק טנקים קלים למדינה באסיה-פסיפיק ב-172 מיליון דולר|47947|26 בינואר 2021}}
=== הערות =שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:התעשייה הצבאית: מוצרים]]