סברה (טנק) – הבדלי גרסאות

נוספו 2,297 בתים ,  לפני 4 חודשים
ביטול המשך הפרויקט בעקבות בעקבות אירועי המשט לעזה ב-2010
(שימוש מבצעי)
(ביטול המשך הפרויקט בעקבות בעקבות אירועי המשט לעזה ב-2010)
| שם = סברה
| תמונה = [[קובץ:Sabra tank.jpg|250px]]
| כיתוב =
| סוג = [[טנק מערכה]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| משתמשים עיקריים = {{דגל|טורקיה}} [[צבא טורקיה]]
| משתמשים משניים =
| מחיר =
| שנה =
| קודם =
| עוקב =
| מערכה = [[מלחמת האזרחים בסוריה]]
| אורך = 6.95 מטרים
| טווח = 450 ק"מ
| חימוש עיקרי = [[תותח תע"ש 120 מ"מ]] חלק-קדח
| מספר פגזים =
| חימוש משני = שלושה מקלעים כבדים, ומרגמת 60 מ"מ פנימית
| מנוע = דיזל, 1000 כוחות סוס
'''סברה''' הוא גרסת [[השבחה (נכסים)|השבחה]] מתוצרת [[התעשייה הצבאית]] (תע"ש) לטנקי [[M60 פטון]] המיועדת ל[[ייצוא]]. פיתוחו מבוסס על הידע שנצבר מהשבחת טנקי ה[[מגח]], שגם הם מבוססים על סדרת טנקי ה[[פטון (טנק)|פטון]].
 
הדגם פותח עבור [[חיל השריון הטורקי]] כחלק מפרויקט מודרניזציה שכלל השבחה של כ-170 טנקי M60 פטון לטנקי סברה והוא נקרא שם M60T.
 
== מפרט טכני ==
במסגרת פרויקט ההשבחה, הותקן בטנק הפטון הטורקי [[תותח תע"ש 120 מ"מ]], המיוצר גם עובר טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4. כמו כן הותקנו בו מערכות בקרת אש ואזהרה, [[הדמאה תרמית|הדמיה תרמית]], מערכת אוורור, מיגון משופר, מערכות תקשורת מוצפנות וחסינות, מערכת כיבוי אש, מערכות מיגון אב"כ, מערכות מיסוך ושיבוש ירי טילים{{הערה|שם=הארץ3|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}}}.
 
המנוע הוחלף גם הוא ואיתו גם התמסורת ההידראולית הישנה במערכת חדשה. השריון הפאסיבי הוחלף בשריון חדש ואליו מתווסף גם [[מיגון ריאקטיבי]]. ה[[מזקו"ם]] הוחלף גם הוא במערכת שביכולתה לשרוד תנאי שטח קשים.
באוגוסט 2001, פרסמו פרטי ההסכם, על פי יושבחו במשך חמש השנים 170 טנקי פטון, עם אופציה המאפשרת למשרד ההגנה של טורקיה להרחיב את פרויקט ההשבחה לכ-730 טנקי פטון נוספים. בנוסף נקבע כי את הפרויקט תוביל [[תעש מערכות|התעשייה הצבאית]] (תע"ש) בשיתוף עם קונסורטיום של חברות ישראליות נוספות{{הערה|שם=ברזילי1|{{הארץ|אמנון ברזילי|ישראל תשביח טנקים טורקיים גם ברווח מזערי|1.725729|14 באוגוסט 2001}}}}. עם זאת עדיין היו חילוקי דעות על עלות הפרויקט והמשא ומתן נמשך{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|עיתון טורקי: הופסק המו"מ על השבחת הטנקים|1.752994|1 בדצמבר 2001}}}}.
 
ב-1 באוקטובר 2002, הודיע משרד ההגנה הטורקי על חתימת ההסכם, בעלות של 687.5 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הבודדת הגדולה בתולדות היצוא הביטחוני של ישראל עד אז. בנוסף הוסכם כי מתוך תקציב הפרויקט יושקעו כ-230 מיליון דולר בהקמת קו ייצור להשבחת הטנקים באחד ממפעלי התעשייה הצבאית של טורקיה. ההסכם כלל יותר מ-20 הסכמי משנה, שפירטו את כל סעיפי ההשבחה שיעשו כ-35 חברות מישראל, מטורקיה וממדינות אחרות בפרויקט{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}שם=הארץ3}}. [[משרד האוצר]] ביקר את העסקה מאחר שסבר שהיא נחתמה במחיר הפסד, שיכביד על תע"ש שהייתה אז [[חברה ממשלתית]]. בתגובה נמסר שמדובר בעסקה ראשונית בשולי רווח נמוכים שתוביל להרחבת ההסכם להשבחת טנקים נוספים{{הערה|שם=ברזילי2|{{הארץ|אמנון ברזילי|האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה|1.830335|8 באוקטובר 2002}}}}. לראש פרויקט ההשבחה התמנה תא"ל (מיל') [[שלום קורן]], שיהיה קודם מפקד [[מנהלת המרכבה והרק"ם]]. חברת [[אלביט מערכות]] (וחברת הבת של [[אל-אופ]]) נבחרה כקבלן משנה ומינתה את תא"ל (מיל') [[יהודה אדמון]] לנהל את הפרויקט מטעמה. בנוסף מינה מנכ"ל משרד הביטחון, [[עמוס ירון]], את ראש מנהלת תוכנית הטנק מרכבה במשרד הביטחון, תא"ל [[דוד אנגל]], לעמוד בראש צוות פיקוח ובקרה על תוכנית ההשבחה. מאחר שמשרד הביטחון העניק ערבויות לתעש כדי שתוכל לעמוד בכל סעיפי ההסכם{{הערה|שם=ברזילי2|}}.
 
במהלך שנת [[2003]] הגיעו חמישה טנקים טורקיים לישראל לצורך בניית [[אב טיפוס|אבות טיפוס]]{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה|676485|27 במרץ 2003}}}}. עם זאת הטורקים לחצו להוריד את המחיר, ומנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון הציע שמדינת ישראל תבצע "[[רכש גומלין]]" בהיקף של 100 מיליון דולר. רכש הגומלין שעליו הוסכם היה צירוף הקונצרן הטורקי "[[זורלו החזקות]]" לפרויקט הקמת [[תחנת הכוח דוראד]]{{הערה|{{גלובס|אמנון ברזילי|קצר חשמלי|1000192502|14 במרץ 2007}}}}, והעסקת עובדים מטורקיה בישראל{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|עובדים מטורקיה יהיו חלק מרכש הגומלין בעיסקת השבחת הטנקים|737074|30 באוקטובר 2003}}{{ש}}{{הארץ|רותי סיני|ההסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים זרים|1.875042|11 באפריל 2003}}}}. ביולי 2003 מפלגת הימין האסלאמית - [[מפלגת הצדק והפיתוח]], שזכתה לרוב בפרלמנט הטורקי, בקשה להקים ועידת חקירה לבדיקת פרטי העסקה{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|הפרלמנט הטורקי עלול לחקור את העיסקה עם תעש להשבחת טנקים|702794|4 ביולי 2003}}}}. אך לבסוף תמכה בעסקה וראש הממשלה מטעמה [[רג'פ טאיפ ארדואן]], הגיע לביקור בישראל, במאי 2005, לדון בעסקאות ביטחוניות נוספות{{הערה|{{TheMarker|אלוף בן|ראש ממשלת טורקיה ארדוואן מגיע היום לביקור ראשון בישראל|1.292121|1 במאי 2005}}}}.
בנובמבר 2005 משרד הביטחון ותע"ש חנכו את קו הייצור של הפרויקט בעיר [[קייסרי]] שבמרכז טורקיה{{הערה|{{גלובס|הדס מנור|משרד הביטחון ותעש חנכו את פרויקט הטנק הטורקי|1000032319|23 בנובמבר 2005}}}}.
 
בדצמבר [[2009]], פורסם כי הפרויקט לא עמד בתאריך היעד להשביח 170 טנקים עד אוקטובר 2009{{הערה|{{גלובס|מירב אנקורי|תעש מכחישה פרסום בטורקיה שלא עומדת בתנאי פרויקט הטנק|1000518671|1 בדצמבר 2009}}}}. ב-7 באפריל 2010 נערך בקייסרי טקס מסירת הטנק האחרון במסגרת שלב א' של הפרויקט{{הערה|{{גלובס|מירב אנקורי|עולם הפוך: ארדואן תוקף ישראל, תעש משביחה טנקים לטורקיה|1000551385|7 באפריל 2010}}}}. באותה עת גם פורסם כי [[מיזם משותף|המיזם המשותף]] שהוקם לצורך הפרויקט, יתחרה במכרז לשדרוג טנקי פטון עבור צבא קולמביה, אך הוא לא זכה לבסוף במכרז{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|מיזם של טורקיה וישראל יספק טנקים לקולומביה|1000552473|12 באפריל 2010}}}}.
 
על פי התכנון היה אומר להתחיל שלב ב' של הפרויקט, מיד עם סיום שלב א', להשבחת עוד כ-700 טנקים. אך ביוני [[2010]] בעקבות תקרית [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]] בה נהרגו 10 אזרחים טורקים, הודיע טורקיה על הקפאת 16 הסכמים ביטחוניים עם ממשלת ישראל, כולל פרויקט ה"סברה"{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|מפלס הלהבות בין ישראל לטורקיה קפץ אתמול, עם דיווחים בתקשורת הטורקית על הקפאת עסקות ביטחוניות במיליארדי דולרים|1.571428|18 ביוני 2010}}}}. מיד אחר כך יצא משלחת של נציגי התעשיות הביטחוניות ל[[אנקרה]] לנסות לחדש את הפעילות{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|למרות המשבר, נציגי התעשיות הביטחוניות יחזרו לאנקרה|1.1210547|06 ביולי 2010}}}}. אך בעקבות [[דו"ח פאלמר]], הודיע הודעת טורקיה רשמית על ניתוק הקשרים הביטחוניים עם ישראל{{הערה|שם=בראל1|{{הארץ|צבי בראל|מנכ"ל חברת הבנייה הטורקית: אני לא צריך תעודת הכשר מהשר ליברמן|1.1181873|28 ביולי 2011}}}}. גם אשרות העבודה של הפועלים הטורקים בישראל, שניתנו במסגרת העסקה, בוטלו{{הערה|שם=בראל1}}.
 
== מפעילות ==
* {{דגל|טורקיה||+}} - 170 טנקים כחלק מפרויקט התייעלות של הצבא. החל משנת 2007.
===שימוש מבצעי===
הצבא הטורקי השתמש בטנק בשניבשלושה מבצעים בו פלש לצפון סוריה, במאבק במה שהוא הגדיר כ"ארגוני הטרור הכורדים"{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|הפלישה הטורקית לסוריה: רוסיה שותקת, ארה"ב נמצאת במלכוד|1.5749873|22 בינואר 2018}}}}. [[מבצע מגן הפרת]] בין אוגוסט [[2016]] למרץ [[2017]]{{הערה| [https://yadlashiryon.com/news/6-בפברואר-2016-טורקיה-מעבירה-עוד-טנקים-עם-הש/ טורקיה מעבירה עוד טנקים עם השבחה ישראלית לסוריה] באתר יד לשריון}}, ומבצע [[מבצע ענף זית]] שהחל בינואר [[2018]] והסתיים באוגוסט [[2019]], ו[[המתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית]] שהחלה באוקטובר 2019{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הטנק ה"ישראלי" שנלחם בכורדים: "הטורקים רצו שנשביח את כולם"|5607894|16 באוקטובר 2019}}}}.
 
בנוסף נעשה שימוש בטנק במסגרת [[ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016)|ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה ב-2016]]{{הערה|[https://yadlashiryon.com/news/20-ביולי-2016-טנק-מפיתוח-ישראלי-בניסיון-ההפי/ טנק מפיתוח ישראלי בניסיון ההפיכה בטורקיה], באתר [[יד לשריון]]}}.
== ראו גם ==
* [[טירן (טנק)|טירן]]
* {{גלובס|הדס מנור|התמ"ת מסייע לחברות ישראליות בפרויקט השבחת הטנק הטורקי|1000069851|10 במרץ 2006}}
* {{גלובס|איתי רום|כך תפרתי את עסקת "טורקים תמורת טנקים"|1000318052|5 במרץ 2008}}
* {{הארץ|סהר ורדי|הכורדים יירצחו בנשק ישראלי|1.7990477|15 באוקטובר 2019}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}