סברה (טנק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול המשך הפרויקט בעקבות בעקבות אירועי המשט לעזה ב-2010 |
מ הוספת מקור, קישורים פנימיים |
||
שורה 33:
במסגרת פרויקט ההשבחה, הותקן בטנק הפטון הטורקי [[תותח תע"ש 120 מ"מ]], המיוצר גם עובר טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4. כמו כן הותקנו בו מערכות בקרת אש ואזהרה, [[הדמאה תרמית|הדמיה תרמית]], מערכת אוורור, מיגון משופר, מערכות תקשורת מוצפנות וחסינות, מערכת כיבוי אש, מערכות מיגון אב"כ, מערכות מיסוך ושיבוש ירי טילים{{הערה|שם=הארץ3|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}}}.
המנוע הוחלף
==היסטוריה==
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], במסגרת תוכנית מודרניזציה שאפתנית של הצבא הטורקי בהשקעה של 150 מיליארד דולר ל-30 שנה, הוחלט על הכנסת טנק מערכה חדש. התכנון היה לרכוש 1,000 טנקים חדישים, בהשקעה של כ-7 מיליארד דולר. הטנקים שנשקלה רכישתם היו [[AMX-56 לקלרק]] ה[[צרפת]]י, [[M1 אברמס]] תוצרת [[ארצות הברית]] או [[לאופרד 2]] תוצרת [[גרמניה]]{{הערה|{{גלובס|אליהו חסין|פאלקון ירד מהפרק. התסכים ארה"ב להשבחת טנקים לטורקיה?|253736|13 ביולי 2000}}}}.
שורה 41:
באוגוסט 2001, פרסמו פרטי ההסכם, על פי יושבחו במשך חמש השנים 170 טנקי פטון, עם אופציה המאפשרת למשרד ההגנה של טורקיה להרחיב את פרויקט ההשבחה לכ-730 טנקי פטון נוספים. בנוסף נקבע כי את הפרויקט תוביל [[תעש מערכות|התעשייה הצבאית]] (תע"ש) בשיתוף עם קונסורטיום של חברות ישראליות נוספות{{הערה|שם=ברזילי1|{{הארץ|אמנון ברזילי|ישראל תשביח טנקים טורקיים גם ברווח מזערי|1.725729|14 באוגוסט 2001}}}}. עם זאת עדיין היו חילוקי דעות על עלות הפרויקט והמשא ומתן נמשך{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|עיתון טורקי: הופסק המו"מ על השבחת הטנקים|1.752994|1 בדצמבר 2001}}}}.
ב-1 באוקטובר 2002, הודיע משרד ההגנה הטורקי על חתימת ההסכם, בעלות של 687.5 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הבודדת הגדולה בתולדות היצוא הביטחוני של ישראל עד אז. בנוסף הוסכם כי מתוך תקציב הפרויקט יושקעו כ-230 מיליון דולר בהקמת קו ייצור להשבחת הטנקים באחד ממפעלי התעשייה הצבאית של טורקיה. ההסכם כלל יותר מ-20 הסכמי משנה, שפירטו את כל סעיפי ההשבחה שיעשו כ-35 חברות מישראל, מטורקיה וממדינות אחרות בפרויקט{{הערה|שם=הארץ3}}. [[משרד האוצר]] ביקר את העסקה מאחר שסבר שהיא נחתמה במחיר הפסד, שיכביד על תע"ש שהייתה אז [[חברה ממשלתית]]. בתגובה נמסר שמדובר בעסקה ראשונית בשולי רווח נמוכים שתוביל להרחבת ההסכם להשבחת טנקים נוספים{{הערה|שם=ברזילי2|{{הארץ|אמנון ברזילי|האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה|1.830335|8 באוקטובר 2002}}}}. לראש פרויקט ההשבחה התמנה תא"ל (מיל') [[שלום קורן]], שיהיה קודם מפקד [[מנהלת המרכבה והרק"ם]]. חברת [[אלביט מערכות]] (
במהלך שנת [[2003]] הגיעו חמישה טנקים טורקיים לישראל לצורך בניית [[אב טיפוס|אבות טיפוס]]{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה|676485|27 במרץ 2003}}}}. עם זאת הטורקים לחצו להוריד את המחיר, ומנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון הציע שמדינת ישראל תבצע "[[רכש גומלין]]" בהיקף של 100 מיליון דולר. רכש הגומלין שעליו הוסכם היה צירוף הקונצרן הטורקי "[[זורלו החזקות]]" לפרויקט הקמת [[תחנת הכוח דוראד]]{{הערה|{{גלובס|אמנון ברזילי|קצר חשמלי|1000192502|14 במרץ 2007}}}}, והעסקת עובדים מטורקיה בישראל{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|עובדים מטורקיה יהיו חלק מרכש הגומלין בעיסקת השבחת הטנקים|737074|30 באוקטובר 2003}}{{ש}}{{הארץ|רותי סיני|ההסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים זרים|1.875042|11 באפריל 2003}}}}. ביולי 2003 מפלגת הימין האסלאמית - [[מפלגת הצדק והפיתוח]], שזכתה לרוב בפרלמנט הטורקי{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|הניצחון עשוי לסבך היחסים בין הממשלה לצבא|1.836796|3 בנובמבר 2002}}}}, בקשה להקים ועידת חקירה לבדיקת פרטי העסקה{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|הפרלמנט הטורקי עלול לחקור את העיסקה עם תעש להשבחת טנקים|702794|4 ביולי 2003}}}}. אך לבסוף תמכה בעסקה וראש הממשלה מטעמה [[רג'פ טאיפ ארדואן]], הגיע לביקור בישראל, במאי 2005, לדון בעסקאות ביטחוניות נוספות{{הערה|{{TheMarker|אלוף בן|ראש ממשלת טורקיה ארדוואן מגיע היום לביקור ראשון בישראל|1.292121|1 במאי 2005}}}}.
במרץ 2004, חתמה חברת אלביט מערכות על החוזה לביצוע חלקה בפרויקט בהיקף של 183 מיליון דולר. החוזה נחתם למעשה מול משרד הביטחון הישראלי, כקבלן משנה של התעשייה הצבאית במסגרת הפרויקט{{הערה|{{גלובס|ירון פרידמן|אלביט מערכות תשתתף בפרויקט להשבחת טנקים טורקיים ב-183 מ' ד'|780076|14 במרץ 2004}}{{ש}}{{TheMarker|הארץ|אלביט זכתה בחוזה להשבחת טנקים בטורקיה בהיקף של 183 מיליון דולר|1.227668|15 במרץ 2004}}}}. בנובמבר [[2005]] חתמה חברת [[אורדן תעשיות]] על חוזה לאספקת מערכות מתלה ושירותים נלווים לפרויקט, כאשר חברת [[עשות אשקלון]] משמשת לה כקבלן משנה{{הערה|{{TheMarker|TheMarker digital|אורדן תספק לצבא הטורקי מערכות ב-36 מיליון דולר|1.310887|21 בנובמבר 2005}}}}. בנוסף זכתה חברת אורלייט בחוזה לאספקת מארזי תחמושת{{הערה|{{TheMarker|TheMarker digital|אורלייט תספק לתע"ש מארזי תחמושת במסגרת פרויקט להשבחת טנקים טורקיים; היקף ההסכם - 9.5 מיליון דולר|1.331957|21 בנובמבר 2005}}}}.
שורה 56:
* {{דגל|טורקיה||+}} - 170 טנקים כחלק מפרויקט התייעלות של הצבא. החל משנת 2007.
===שימוש מבצעי===
הצבא הטורקי השתמש בטנק בשלושה מבצעים בו פלש לצפון סוריה, במאבק במה שהוא הגדיר כ"ארגוני הטרור הכורדים"{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|הפלישה הטורקית לסוריה: רוסיה שותקת, ארה"ב נמצאת במלכוד|1.5749873|22 בינואר 2018}}}}. [[מבצע מגן הפרת]] בין אוגוסט [[2016]] למרץ [[2017]]{{הערה| [https://yadlashiryon.com/news/6-בפברואר-2016-טורקיה-מעבירה-עוד-טנקים-עם-הש/ טורקיה מעבירה עוד טנקים עם השבחה ישראלית לסוריה] באתר יד לשריון}}, ומבצע [[מבצע ענף זית]] שהחל בינואר [[2018]] והסתיים באוגוסט [[2019]], ו[[המתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית]] שהחלה באוקטובר 2019{{הערה|{{
בנוסף נעשה שימוש בטנק במסגרת [[ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016)|ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה ב-2016]]{{הערה|[https://yadlashiryon.com/news/20-ביולי-2016-טנק-מפיתוח-ישראלי-בניסיון-ההפי/ טנק מפיתוח ישראלי בניסיון ההפיכה בטורקיה], באתר [[יד לשריון]]}}.
שורה 68:
* {{גלובס|הדס מנור|התמ"ת מסייע לחברות ישראליות בפרויקט השבחת הטנק הטורקי|1000069851|10 במרץ 2006}}
* {{גלובס|איתי רום|כך תפרתי את עסקת "טורקים תמורת טנקים"|1000318052|5 במרץ 2008}}
* {{
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||